שיירי קרבן/סנהדרין/י/ה

שיירי קרבן סנהדרין י ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אין עתידין לחזור. כתב רש"י והא דאמרו במגלה ירמיה החזירן לא שהחזיר כולן אלא מקצתן ע"כ וקשה הא קרא משמע כל אלו שהשליך לארץ אחרת אינן חוזרין ונראה לפמ"ש בקונט' דלא קאי אלא על הגולים בעצמם ולא על בניהם וכ"כ רש"י בעצמו לק"מ דהא בימי יאשיהו החזירן כמפורש במגלה וזה היה אחר שכבר מתו אותם שגלו לשם שהרי בתשע שנים לחזקיהו גלו וחזקיהו מלך תשע ועשרים שנה הרי עשרים דחזקיהו ונ"ה דמנשה ושתים דאמון ושלשים ואחת דיאשיהו הרי מאה ושמנה שנה אחר הגלות ואפי' נאמר שהיה תחלת ימי יאשיהו כבר עברו קרוב לשמנים שנה אחר הגלות ונכון:

שכן יראי שמים יוצאין בהן. הרמב"ם השמיט דין זה ונראה שסמך אמ"ש סוף ה' שביתות עשור וכורך אדם בגד על רגליו ויוצא בו שהרי קושי הארץ מגיע לרגליו ומרגיש שהוא יחף ע"כ הרי כל שהוא יחף יוצאין בו. וכן נראה מהא דאמר בירושלמי פ' יה"כ (דף כ') יוצאין בסוליסה והיינו מנעל שאין לו עקב כמ"ש הנ"י פ' מצות חליצה. וכיון דלענין חליצה לא הוי מנעול ה"ה לגבי יה"כ לא הוי מנעול וכמ"ש הר"ן וכ"ה דעת הרמב"ם כמ"ש הלח"מ שם. והמ"א כתב בא"ח סי' תרי"ד אסטניס הולך במנעליו עד שמגיע למקומו ובנ"י משמע דוקא סנדל בלא עקב אבל נעל אסור ע"כ ותימא הרי לא הזכיר סנדל כלל אלא בראש דבריו כתב אבל במנעול של עור אפי' בלא עקב אסור למי שיש לו מיחוש בגופו. ובסוף כתב איסטניס יוצא בסוליסא שהוא נעל בלא עקב. ועל כרחך לחלק בין מיחוש בגופו לאיסטניס או דהדר ביה מראש דבריו אבל לחלק בין סנדל לנעל ליכא למשמע מיניה כלום וצ"ע:

מן אימר פיסחא כו'. וקשה אחרי דידע דמפסח לא אכל א"כ מאי קמיבעיא ליה ונראה מספקא ליה הא דכתיב וכי יגור אתכם גר כו' ואז יקרב לעשותו אי עשייה הוא דאסור אבל באכילה שרי אע"פ שהוא ערל או דלמא בעשיה אסור וה"ה באכילה וכ"ת אף שהוא מחסידי א"ה מ"מ לא עדיף מגר תושב דאסיר בפסח דכתיב תושב ושכיר לא יאכל בו י"ל ודאי אנטונינוס קיים כל התורה אלא שלא מל עצמו מפני היראה וה"ל כערל שמתו אחיו מחמת מילה וכ"ת כיון שאסור לערל לעשות הפסח פשיטא דאסור באכילה דה"ל שלא למנויו י"ל סבר מקצת ערלה לא פסלה וכיון דאינו פוסל מותר לאכול שהרי נמנה עליו והכי א"ל מפסח אין אתה מאכילני למה הא איכא לפרושי קרא עשייה הוא דאסור אבל אכילה שריא אלא סבר לאכילה ל"צ קרא דערל אסור באכילת קדשים א"כ אף בלויתן אסור. והשיב ר' פסח דכתיב ביה כל ערל לא יאכל בו דרשינן כל אפי' כל דהוא ערלה פסלה בו א"כ ה"ל שלא למנויו לכך אסור לאכול בו אבל לויתן שאין צריך מנויין מותר בו א"נ הכי אמר השתא ערל שמתו אחיו מחמת מילה אסור באכילת פסח גר מיבעיא על כרחך לומר האי לעשותו אעשייה קאי ולא על האכילה ש"מ פסח גרע משאר קדשים דהא קיי"ל ערל משלח קרבנותיו. וכיון דשמע אנטונינוס דחמירא מילה דאפי' בעשייה דפסח אסור הלך ומל את עצמו ובדרושים הארכתי ע"ש:

הא צלו. כתב תו' כתובות פ' אלו נערות וקשה הא כתיב צנים פחים בדרך עקש שומר נפשו ירחק מהם ופחים היינו חום ע"ש. וקשיא לי בפירוש משלי פירש"י צנים גדודי לסטים פחים כלומר טמונים הם בדרכי המעקש ע"ש הרי אין כאן ענין חמימות כלל. וכוונת הש"ס כיון שצנים ופחים המונעים האדם מלילך בדרך הישר נמצא בבן אדם המעקש אבל שומר נפשו ירחק ממנו א"כ לא הוי בידי שמים. מיהו אין נסתר מחמתו שלא יגיע לו שום צער ממנו אבל אפשר להציל עצמו שלא יגיע ממנו לסכנת מות ותדע דפ"ק דעכו"ם מייתי לדר"ח אהא כיון שקדרה עליהם חמה מיד הם מתים הא לא נזכר בהך קרא ענין מיתה כלל אלא מדנקט פחים שומר נפשו ירחק ממנו וקשיא הא כתיב אין נסתר מחמתו וש"ל אמיתה קאי והמעקשים מתים ממנו ושפיר מייתי ראיה:

ממזרים מאבותיהם. וא"ת מאי קאמר עתה יאכלם חדש כו' י"ל ה"ק בה' בגדו. כי השם הוא בין איש ואשה והם צהלו על אשת רעיהם ובגדו בו וע"י כך ילדו בנים ממזרים ואין איש יודע מי הוא בנו הראוי ליורשו אחר מותו לפיכך יבואו עליהם אויביהם ויקחו כל חדש חלקיהם ולא ימתינו להם עד יום מותם. והמפרשים דחקו מאוד בפי' הפסוק ע"ש. גם בהרבה מקומות בסוגיא זו פירשתי דלא כי"מ ע"ש:

אלו שגלו לפנים מנהר סמבטיון. עי' בקונט'. וא"ת הא כרמלית אינו אלא דרבנן והים כרמלית הוא א"כ למה אינן עוברים בו בשבת אף אם נאמר שכבר גזרו אכרמלית קודם הגלות מ"מ דבר מצוה כזו מותרים לעבור וא"ל שהנהר עמוק ואינן יכולין לעבור בו ברגל למה אינן עוברין בספינה בשבת ואפשר גם בספינה אי אפשר לעבור בו שהוא רפש וטיט וצריך העובר לעשות מלאכות גמורות וזה אי אפשר לעשות בשבת:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף