שיירי קרבן/סנהדרין/ז/ג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה




שיירי קרבן TriangleArrow-Left.png סנהדרין TriangleArrow-Left.png ז TriangleArrow-Left.png ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רי"א ניוול הוא זה. כו'. כתב תו' לא קרי לה ניוול אלא משום דכתיב בחוקותיהם לא תלכו כדמוכח בגמרא ע"כ וקשה הדבר לאמרו שיקרא ניוול משום שהוא איסורא ונראה רש"י פי' בפסוק ואתה תבער הדם הנקי מגיד שאם נמצא ההורג אחר שנערפה העגלה ה"ז יהרג. וכתב תו' כתובות דף ל"ז סוגית הש"ס קשיא לרש"י דמוקמי ואתה תבער להקיש שופכי דמים לעגלה ערופה מיהו י"ל סוגיא דכתובות אתיא כמ"ד חנק חמור כדמוכח פרק ארבע מיתות דלמ"ד חנק קל יליף סייף ברוצח מנקום הלכך לדידיה אייתר ואתה תבער לנערפה העגלה כו'. ע"כ. וקשה הא אף למ"ד סייף קל איצטרך ואתה תבער דאף דשמעינן מנקם ינקם שיהא בסייף מ"מ עדיין ה"א דברזייה מיברז אבל לא מן הצואר וה"נ משמע לשון הש"ס דקאמר מנין למומתין בסייף שיהא מן הצואר ת"ל ואתה כו' משמע אף דידעינן שהן בסייף צריך קרא שיהא מן הצואר ש"מ דהך סוגיא אזלא למ"ד סייף חמור דלמ"ד סייף קל קשיא מכדי מומתין בסייף מאן נינהו רוצח ועיר הנידחת כדתנן לקמן פרק הנשרפין ועיר הנידחת שמעינן שיהא מן הצואר מלפי חרב ומואהבת לרעך כמוך כדאמרינן בש"ס ורוצח אין לן קרא שיהא בסייף. ודוחק לפרש מנין למומתין בסייף קאי אעבד כנעני. ועוד לסברת תו' למ"ד סייף חמור לא צריך קרא למומתין בסייף שיהא מן הצואר אי דילפינן מעיר הנידחת או מסברא א"כ גם למ"ד סייף קל לא צריך קרא לעבד שיהא מן הצואר. אלא ודאי לכ"ע צריך קרא שיהא מן הצואר ולא פריך הש"ס הניחא כו' אלא אהא דיליף סייף לרוצת מק"ו מעבד אבל ה"נ דאיכא לאקשויי נמי למ"ד סייף קל פריך מנ"ל שהוא מן הצואר וכן מוכח מסוגיין דאף למאן דיליף מנקם ינקם שהוא בסייף איצטריך קרא דע"ע. ויש לומר שזה כוונת תו' שכתבו רש"י פי' כמ"ד סייף חמור. ולא תיקשי לך א"כ ה"ל לש"ס למימר הניתא למ"ד חנק חמור אלא למ"ד חנק קל ואתה תבער ל"ל לזה כתבו המ"ל הניחא כו' אלא שעדיין קשיא אפילו כי כתיב קרא שיהא בסייף לא ידעינן שהוא מן הצואר דאם יתחב סכין בלבו נמי הוי מיתה יפה א"כ אף למ"ד סייף חמור איצטריך ואתה תבער שיהא מן הסייף. וזה שכתבו מברור לו כו' לא שמעינן מן הצואר א"כ ליתא למ"ש לתרץ דברי רש"י. ונ"ל גם דעת רש"י שיהא רוצח בסייף ומן הצואר ילפינן מע"ע אבל לא מגופא דקרא יליף דאיצטריך לנערפה העגלה כו' והא ליכא למילף מולארץ לא תכופר דאיצטרך לכדרבא בכריתות דמביאין ע"ע אף לאחר שעבר עליו יה"כ אלא דרוצח בסייף ומן הצואר בגז"ש יליף ליה מובערת כמפורש בגמרין. והדר ביה מגז"ש דנקם. ולפמ"ש נראה דה"ק ר"י ניוול הוא זה בתמיה וכיון דלא ניוול הוא ל"ל ואתה תבער כיון דכבר שמעינן שהוא בסייף מנקם מסברא שהוא מן הצואר זו מיתה יפה וברזי מיברז ליכא למימר דאחרי דכתיב חרב בהו דילפינן מעיר הנדחת אלא ודאי ואתה תבער אתי לאשמועינן שיהא בקופיץ דומיא דע"ע א"ל ממול עורף לא דכתיב ואהבת לרעך כמוך ואמרו לו אין לך מיתה מנוולת מזו טפי יש לנו לומר חנק חמור א"כ איצטרך ואתה תבער. ללמד שיהא בסייף מלומר שימות במיתה מנוולת כזו שלא ככתוב ואהבת כו'. ולא תיקשי לך הא שמעינן דסייף חמור שניתן לפושט יד כדאמר בבבלי דף נ' י"ל שאני התם שגם ממונם אבד דהכי אמרינן בשרפה ועיין בתו' שם בד"ה קסברי רבנן כו' (ועמ"ש לעיל בד"ה כו'). והיינו דתניא בברייתא אמר ר"י יודע אני שמיתה מנוולת היא אבל מה אעשה שהרי אמרה תורה ובחוקותיהם כו' ולכך מוטב לומר דהכא גזירת הכתוב הוא להורגו במיתה זו ולא שייך ביה ואהבת כו' מלעקור מקרא בתורה ובחקותיהם וגו' ונכון הוא. ומ"ש מהרש"א ברש"י כתובות דף ל"ז ע"ב ברש"י בד"ה ואתה תבער בתר עריפה כתיב שר"ל שאין כאן מקומו אלא משום דבתר עריפהיכתיב מייתי ליה הכא אבל לפמ"ש תוס' לק"מ כו' ע"ש. דברי תימא הם הלא כוונת רש"י מבואר בתר עריפה כתיב ואיכא לאוקמיה דבא ללמד שאם נערפה העגלה הורגין אותו אבל השתא דקאמרת דשמעינן כן מדכתיב בדם שופכו קשיא שפיר ל"ל. ועי"ל דקאי אהא דתניא ת"ל ואתה תבער הוקשו ש"ד לע"ע לא תיקשי לך מה ענין ואתה תבער לע"ע לכך קאמר דבתר עריפה כתיב וצ"ע:

נאמר כאן ובערת כו' עיין בקונטרס. משמע דאף דכתיב גז"ש דובערת איצטריך נמי גז"ש דנקימה דה"א מה להלן בקופץ ומול עורף ה"נ כן אע"ג דכתיב ואהבת כו' ברור לו מיתה יפה סד"א אתי גז"ש ואפקי' לכך איצטרך גז"ש נקימה. וכ"ת א"כ הניחא למ"ד סייף חמור אבל למ"ד סייף קל נימא דוקא עבד הוא דסגי בסייף אבל בן חורין לאסגי בסייף וי"ל מגז"ש שמעינן רוצח בהתזת הראש א"כ אין לחלק בין עבד לבן חורין אבל בבבלי משמע מפורש אף בלאו גז"ש נקימה ילפינן מע"ע שיהא בסייף ומן הצואר מדכתיב ואהבת ולא אמרינן אתא גז"ש ואפקיה דאיכא לאוקמי גז"ש שיהא בהתזת הראש ע"ש:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף