שיירי קרבן/סוטה/ו/ד

שיירי קרבן סוטה ו ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כל מקום שהכשירו וכו' והאשוה מכחשת את האיש. כתב התי"ט בפרקין משנה ד' בד"ה אשה אומר' נטמאת וכו' והרמב"ם אינו סובר הירושלמי להל' אלא דדוקא תנן תרי פסולי דאי חד כשר וחד פסול וכו' הכשר נאמן ע"כ. ול"נ דאף הירושלמי לא סובר כן להלכה דהא מסקינן בסמוך היך עבידא שתי נשים ואשה אחת וכו' אבל אם היו מאה נשים וע"א בעד בעד אינון הרי דבעינן שתי נשים לכשר אחד ויותר מבואר לפי מאי דפירשתי בקונט' בסמוך בד"ה ה"ג הא עד בעד וכו'. שוב ראיתי שכ"כ הה"מ פי"ב מה"ג ע"ש. ומ"ש התי"ט עוד שם ותמהני דבחבורו פ"ק מה"ס השמיט בבא זו דאשה אומרת וכו' ע"כ. ולי תימא על תמיהתו הרי כתב שם הלכה י"ט היו כולן פסולין הלך אחר הרוב כיצד שתי נשים וכו' היו מחצה על מחצה ה"ז שותה והיינו אשה אומרת נטמאת וכו' וצ"ע:

אר"ח מ"ט אמרו וכו'. ופירשתי בקונט' דר"ח פליג אראב"א דסובר אפי' ברגלים לדבר אין מוציאין ממון ע"פ ע"א. וקצת קשה הא אפי' בדיני נפשות תנן בנזיר ובסנהדרין המכה את חברו ואמדוהו למיתה והיקל ממה שהיה לאחר מכאן הכביד ומת חייב רנ"א פטור מפני שרגלים לדבר ופי' הרמב"ם דאת"ק קאי ע"ש בתי"ט. א"כ למה לא נוציא ברגלים לדבר ממון הקל:

מתני' פליגי על רב וכו'. וקשה בלא רב ור"י תיקשי לי' דיוקא דרישא וסיפא אהדדי וי"ל דמוקי מתני' שלא בפסולי עדות וכדמסיק בסמוך בשם ר"ש:

לאחר כדי סתירה יש כאן סתירה ואין כאן טומאה. כפי שהגהתי בקונט' יש ראיה מכאן לדברי הרמב"ם בפ"ק מה"ס שכתב שם האשה שקנא לה בעלה ונסתרה אחר הקינוי עמו בעדים וכו' ואפי' היה עד טומאה זה אחד מעדי הסתירה וכו' ע"כ הרי דסובר שא"צ שיאמר העד שנטמאת בשעת סתירה וזה דלא כדמשמע מדברי רש"י בפרקין אני ראיתיה שנטמאת באותה סתירה שהיא ע"פ ב' עדים. מיהו כפי הגירסא שלפנינו יש ראיה לדברי רש"י. אך א"א לכוין הגירסא שלפנינו כי אם על צד הדוח' גדול ולפמ"ש ניחא נמי קושית הכ"מ בד"ה ומ"ש ואפי' היה עד טומאה זה אחד מעדי סתירה איני יודע מה מלמדנו רבי' מהיכא תיסק אדעתין שיגרע מפני שהוא א' מעדי סתירה ע"כ אבל כוונת הרמב"ם ללמד כיון שע"א נאמן מפני שרגלים לדבר שנסתרה לאחר הקינוי סד"א כיון שעל ידו נתפרס' הדבר אינו נאמן קמ"ל דנאמן. ומן התימא על בעל מ"ל שלא עיין בירושלמי הזה וע"ש בפ"ק מה"ס הל' י"ד בד"ה והאשה וכו' שהאריך בזה:

הדרן עלך פרק מי שקינא

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף