שיירי קרבן/נזיר/ב/ה

שיירי קרבן נזיר ב ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אבל אמר הרי עלי לגלח נזיר וחזר ואמר הריני נזיר אם גילח לעצמו יצא. תימא למה השמיט הרמב"ם דין זה. וחידושא רבה אית ביה שאדם קובע קרבן. נזיר שעתיד ליזור:

אבל אינו מפרישו אלא מדעתו. ונראה דאתיא כר' יוחנן דאמר סוטה דף ו' ובבבלי נדרים דף לה הכל צריכין דעת חוץ ממחוסרי כפרה והטעם שכן אדם מביא על בניו הקטנים. וכ"כ הרמב"ם פ"ק מה' מחוסרי כפרה וקשה למה אינו מביא קרבן נזירות על חבירו שכן האב מביא על בנו הקטן וכ"כ הרמב"ם פ"ב מה"נ האב מדיר את בנו נזיר וחייב האב לנהוג בו כל דקדוקי נזירות ואם נטמא מביא קרבן טומאה וכשישלים נזירותו מביא קרבן טהרה כשאר הנזירים הגדולים ע"כ. וא"ל שאין האב מביא קרבנותיו מדאורייתא קשה א"כ צ"ל שלעולם יהיה הבן בנזירותו עד שיגדל וזה לא שמענו אדרבא כל הסוגיא ספ"ד דמכלתין משמע שהאב מביא קרבן בנו וי"ל הא דהאב מדיר בנו בנזר הלכה וה"ה הבאת קרבנותיו ותנן לקמן פ"ז אין למדין ק"ו מהלכה וה"ה דאין למדין מהלכה באחד משאר מדות התורה וזה ראיה גדולה לדעת האומרים כן וכ"כ רש"י וזו בנין אב הוא הלכך אין למידין:

העתידין ליפול לך מה הן. עמ"ש כתובות ריש פ"ט בקונט' ובתו'. מיהו מסוגיין נראה דמודה ר' לוי בר חייא בכותב לה סתם דין ודברים אין לי בנכסייך ונפלו לה נכסים לאחר מכאן אין להבעל זכות בהן דמיגו דחייל סילוק זה לנכסים שברשותה חל נמי אנכסים שאינן ברשותו. כי מיבעיא ליה אם פירש שאין לו דין ודברים בנכסים העתידין ליפול דגרע דליכא למימר בהו מגו מהו ופשיט דלא הוי סילוק. וזהו הפי' הברור. ומ"ש בכתובות בקונט' בד"ה מה הן דבעיא דר' לוי מי אמרי' כיון שפירש דבריו דמסלק עצמו מדבר שעדיין לא באו לרשותה ולא זכה בהן כלל מהני הסילוק או לא. כן משמע במ"ל רפכ"ג מה"א ע"ש. ולא ראיתי להפוסקים ז"ל שהזכירו הירושלמי. וממשמעות דבריהם משמע דמהני דהרמב"ן כ' בס' מלחמות פ' הכותב דהכא כיון שעדיין אינו ראוי ליורשה אינו אלא כמתנה עליה ואפי' בדבר שלא בא לעולם מהני. וה"ה אפי' התנה בפירוש מהני וצ"ע. ומסוגיין יש ראיה מבוררת לדעת האומרים המקנה דבר שבא לעולם עם דבר שלא בא לעולם בקנין אחד מגו דמהני לדבר שבא לעולם מהני נמי לדבר שלא בא לעולם. ועיין ח"מ סי' ר"ט סעיף ד' בהג"ה וסי' ר"ג ס' בהג"ה ובסמ"ע שם. אך קשה ממ"ש גיטין ה"א בתו' בד"ה וייבא כו' דסוגיא דהתם ודכתובות מוכחת כמ"ד שטר וקנין שנתבטל מקצתו נתבטל כולו ויש לחלק בין שטר וקנין דבעי עדים אמרי' עדות שנתבטל מקצתו נתבטל כולו. להך דהכי שהנדר חל באמירה וכן הכותב לאשתו נמי לא בעי שטר דבאמירה סגי וצ"ע:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף