שיירי קרבן/מועד קטן/ב/ג

שיירי קרבן מועד קטן ב ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אגרא וקרנא כתב הריב"ש בתשובה ומביאו הב"י בא"ח סי' תקל"ט ירושלמי הדא שיירתא וכו' פי' פחות מן קרנא דר"י בר בון ר"ל מן השכר שהוא מכלל הקרן לפי סברתו שהוא חולק עם ר' מונא וכ"פ הריא"ג וכו' איברא שהר"מ מקוצי כתב שאפי' למכור צריך שיהי' פוח' מן הקרן ונר' שפסק כר' מונא או שהיה לו נוסחא אחר' בירושלמי או שלא הי' מפרש אותן כפירוש הנכון שפי' הריא"ג ע"כ ותימא הרי לפום פי' לא פליגי ר' מונא ור' יוסי בר בון ואדרבה הסמ"ג הוא מפרש כמו שפירש"י בקונט' דר"י בר' בון פליג אר' מונא ופסק כר' יוסי וצע"ג:

בשיש שם עדים. כתב הב"י בח"מ סימן ק"ח ומ"ש רבינו ויש עדים שהוא מאותו עסק אם הם יתומים קטנים צריך שאותן עדים העידו כן בחיי אביהן דאילו לאחר מיתתו אין מקבלין עדות על יתומים קטנים כמו שנתבאר בסימן כ"ח ובסימן ק"י עכ"ל ופשט לשון הירושלמי מורה שאף לאחר מיתה מקבלין העדים וכן משמע לשון הרי"ף בפ' המקבל וטעמא דמילתא כמ"ש בקונט' דכיון שהוא שלו לא הוה כמקבל עדים שלא בפניו ודמיא לפקדון דמכירים בעדים שהוא שלו וכמ"ש בח"מ סי' רצ"ו ע"ש:

כלום אסרו בשר בכור להשקל בליטר' וכו'. כתבו תוס' בבכורות ר"פ כל פסולי המוקדשין אע"פ שפי' כטעם משום דהנאחז לבעלים ע"כ מדאורייתא הוא כדמוכח בסוף חלק דדריש בהמתה מי שנאכל בתורת בהמתה יצא בכור ומעשר שאינן נאכלין בתורת בהמתה דתנן פסולי המוקדשין נמכרין באיטלז וכו' חוץ מן הבכור והמעשר ושמא משום קרא נפקא דאין נוהגין בזיון בדבר שאין הנאתו להקדש עכ"ל וכאן משמע מפורש דאינו אלא מדרבנן ואי קשיא הך ברייתא דבהמתה והיא שנוייה לקמן בפ' חלק ר"ש אומר בהמתה ולא בכורות ומעשרות שבתוכה י"ל דמוקי לה בתמימי' דכיון דאית ליה לכהן זכי' בגויה מחיים לא אימעיטו משללה ולא שלל שמים ועיין בבבלי בסנהדרין ס"פ חלק:

הדרן עלך פרק מי שהפך

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף