שיירי קרבן/ביצה/ג/ו

שיירי קרבן ביצה ג ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אף מפייס הוא אדם את עצמו בליטרא וכו'. כתב ב"י בסי' ת"ק ול"נ דתלמודא דידן לא סבר הכי דהא איפליגי רב ושמואל במדידת קמח ומשמע דבביתו איירי ואפילו רב לא שרי אלא כדי שתטול חלה בעין יפה אבל היכא דלא שייך האי טעמא אפילו רב נמי אוסר ע"כ וקשה הרי כתב הרא"ש דטעם האוסרין במדידת הקמח משום דיכול למדוד מאתמול ע"ש והך טעמא לא שייך כאן ואף שהרב"י מקשה ע"ז דאף דקמח אפשר שלא היה לו מעי"ט י"ל דבאמת דבכה"ג נמי שרי ועוד גבי חלה אסור דמודד לצורך דבר אסור דחיישינן למכירה אבל הכא דמודד לעצמו להפיס דעתו שרי ואיך דוחה דברי הירושלמי שהורו הלכה למעשה להתירה ואמר דנהגין רבנן כהדא כרשב"ג:

אין מרגילין. פירש"י בבכורות דף ל"ג להפשיטן דרך הרגלים כל העור שלם לעשות ממנו מפוח לנפחים או למוכרי דבש ושמן ונותנין אותו בעורות כבשים המופשטים שלימים ע"כ וקשה הא מסקינן הכא דמינפוח לד"ה שרי ואפילו ר"י בר' בון דאמר דפליגי במפוח כיון דמידי דרבנן הוא אזלינן בתר המיקל ושרי ואין לאסור אלא למיחבוט והיינו שמוציא כל הבשר דרך רגל אחד וכ"פ הרמב"ם וכ"פ בש"ע וצ"ע:

הדרן עלך פרק אין צדין

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף