שיטה מקובצת/נזיר/לב/ב

שיטה מקובצת נזיר לב ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אמר רבה שטפוה רבנן לר' אליעור ואוקמוה בשיטתייהו. שטפוהו והעבירוהו מסברתו והודה לדבריהם. שהרי ר' אליעזר היה בשעת החרבן כדאמרינן בגיטין פרק הנזקין שר' אליעזר ור' יהושע נשאו מיטה של ר' יוחנן בן זכאי כשהוציאוהו מירושלים. נמצא שהיה באותו מנין כשאמרו חכמים לנחום שטעה דאין פותחין בנולד ולא אמר דבר. אלמא שחזר מסברתו והודה לדברי חכמים. הרא"ש ז"ל בפירושיו:

אמר רבא אף על גב דאמור רבנן אין פותחין בנולד אבל פותחין בתנאי נולד. פירוש שאר חרטות הוי כגון אילו באו עשרה בני אדם ופייסו אתכם בשעת הנדר ואמרו לכם שאין טוב לידור כי שמא יחרב הבית כלום נדרתם ואמרו אילו כן לא היינו נודרין. אותה חרטה משוי ליה טעות משעת הנדר שעל ידי כך היה ראוי להתבטל מאותה שעה. שהרי לא נדר מדעת מיושבת הואיל והוא מתחרט על נדרו ואומר עכשו כי טוב בעיניו שלא נדר מעולם וממילא הוא מתחרט בלא שום דבר נולד הרי לא נדר זה האיש מדעת מיושבת ודין הוא שנאמר דבכי האי גוונא אמר קרא אבל אחרים מוחלין לו לשווייה נדר טעות בהכי. אבל בנולד שאמר לו ואילו הייתי יודע שעתיד בית המקדש ליחרב כלום נדרת לא הוי חרטה שעל חרטה זו לא היה ראוי להתבטל הנדר משעה שנדר.

אבל פותחין בתנאי (נדור) נולד היכי דמי דאמרינן להון אילו אתא איניש ואמר לכון דחרב בית המקדש מי הוה נדריתון. פירוש אילו באו אנשים ופייסו לכם ואמרו אין טוב לידור כי שמא יחרב הבית טרם כלות ימי נזירותכם הייתם נודרים. ואם אמרו לא היינו נודרים מתירין להם. והרי זו דומה לאותה שאמרו במסכת נדרים אלו היו עשרה בני אדם שפייסוך באותה שעה מי נדרת. ואין לחלק מאיזה טעם יהיה אותו פיוס. שאפילו טענת המפייסים בשביל דבר נולד אין בכך כלום והויא חרטה. וזה פירוש נכון. ויש מפרשים אבל פותחין בתנאי נולד היכי דמי אילו אתא איניש ואמר לכון דחרב וישקר לכון בשעת הנזירות אל תזירו שכבר חרב בית המקדש והייתם סבורים דאמת הוא מי הייתם נוזרים. ואמרו לא היה נזירנא מתירין להם נדרם אף על גב דחרב אחר כך. שיטה:

היכי דמי דאמר להו אילו אתא איניש ואמר לכון. כלומר אילו היה אומר לכם אדם אחר שעתיד ליחרב והיה מטעים לכם דברים שאין טוב לידור בנזיר מי הוי נזיר. מי הייתם נודרים ואמרי לא. שפיר מיקרן חרטה והיינו תנאי נולד. וזהו דבר שיש להיות לבו של אדם עליו לדעה מה יעשה. אבל ודאי אי אמרו מאליהן אילו ידענו העתיד אין זו חרטה.

אמר רב יוסף אי הואי התם. כשנשאלו הנזירים ואמרו להם חכמים אם משחרב נזיר אינו נזיר דהוי חרטה. הוה אמינא להו דאין זו חרטה דודאי ידעיתו שעתיד ליחרב דכתיב אל תבטחו אל דברי שקר לאמר היכל ה' היכל ה' היכל ה' המה. והכי קאמר נביא לישראל אל תבטחו בדבר האומר היכל ה' בינותינו ולא תבא אלינו רעה. אלא היכל ה' היכל ה' סימן לדבר שיהיו שניהן עתידין ליחרב זה מקדש ראשון ומקדש שני. אי נמי הכי קאמר אל תבטחו אל דברי שקר האומרים לכם אל תדאגו מן הפורענות כי באמת היכל ה' היכל היכל שלוש היכלות הראשון והשני שיחרבו ואחרי כן יהיה השלישי בנין הצור ואותו יתקיים לעד. אלמא דודאי ידעי שעתיד ליחרב ואפילו הכי קבלו נזירות ואמאי אינו נזיר. ומשני נהי דידעי שיחרב מי ידעי אימת יום שעתיד ליחרב קודם הבאת קרבן. הילכך אדעתא דבנוי נדר. הר' עזריאל ז"ל:

אי הואי התם. כל שאמרו חכמים לנחום דחרבן בית המקדש הוי נולד הוה אמינא דלאו נולד הוא לפי שיודעין היו שעתיד ליחרב דכתיב היכל ה' היכל ה' היכל ה' זה מקדש ראשון ומקדש שני. מקרא הוא בירמיה ואל תבטחו אל דברי השקר לאמר היכל ה' היכל ה' היכל ה' המה ולא תבא עלינו רעה. ומפרש ליה רב יוסף הכי שהיה ירמיה מוכיח את הרשעים שהיו מתייאשים מן הפורענות ואומרים אם יחרב היכל זה עוד יבנה לנו היכל שני ואם יחרב היכל שני עוד יבנה לנו היכל שלישי לימות המשיח. אלמא יודעין היו שיחרב. ומשני נהי דידעי שיחרב ולא ידעי אימת. הילכך הוי נולד שלא היו נמנעים בשביל זה מלידור כיון שלא ידעו אימתי נחרב. הרא"ש ז"ל בפירושיו.

וזה לשון שיטה. אמר רב יוסף אי הואי התם. בהפר נחום לאותן נזירים הייתי אומר להן אין ודאי ידעיתו שעתיד בית המקדש ליחרב ואף על פי כן נזרתם דכתיב אל תבטחו לכם אל דברי השקר לאמר היכל ה' היכל ה' המה:

פירש רש"י ז"ל בפירוש המקרא. אל תבטחו לומר בזכות שאתם באים להשתחוות שלש פעמים בשנה לא תבא עליכם רעה. ויש מפרשים שכך אמר הנביא אל תבטחו לכם לדברי האומרים לכם היכל ה' בינותינו ולא יבא עלינו רעה. אלא היכל ה' היכל ה' המה עתידים ליחרב ורמז לזה למקדש ראשון ומקדש שני. ויש מפרשים היכל ה' היכל ה' דהיינו בית ראשון ושני. היכל ה' המה כלומר בשבועה המה עתידין ליחרב. ויש מפרשים דהכי קאמר אם עתיד בית ראשון ליחרב עוד יבנה בית שני ואם יחרב בית שני הלא עתיד לבנות לימות המשיח ולא יחרב לעולם. אלמא דעתיד ליחרב:

מתני'. פירוש היו מהלכין בדרך ששה אנשים יחד ואדם אחד בא כנגדן ואמר אחד מהם הריני נזיר שזה איש פלוני שסבור שהוא ראובן ונדר בנזיר אם הוא כדבריו. והאחר סבור שאינו ראובן ונזר בנזיר אם אינו הוא. ואמר השלישי לשנים הראשונים הריני נזיר שסבור אני שאחד מכם נזיר. והרביעי אמר הריני נזיר שאין אחד מכם נזיר כלומר אני יודע שיש בשניכם אחד שאינו נזיר. והחמישי אמר הריני נזיר ששניכם נזירים. והששי אמר לכל החמשה הריני נזיר שכולכם נזירים.

בית שמאי אומרים כולם נזירים. דסברי דנזירות בטעות הוי נזירות וכגון דאמר כל אחד אם הייתי יודע שאינו כדברי הריני אומר בענין אחר. כדאמרינן לעיל אי הוה ידענא דלבן נפק לא אמרית שחור אלא לבן. שיטה:

ר' טרפון אומר אין אחד מהם נזיר. דסבר ר' טרפון לא ניתנה נזירות אלא להפלאה. כלומר שיהיה ברור וידוע לו בשעת נדרו שהוא נזיר וכל הני לא היה ברור לשום אחד מהם בשעת נדרו אם הוא כדבריו. ומיהו נראה דמודה ר' טרפון ברביעי שאמר לשנים הראשונים הריני נזיר שאין אחד מכם נזיר דנזיר הוי. דברור וידוע הוא שאין אחד מהם נזיר לר' טרפון דבעינן הפלאה. ולי נראה דר' טרפון אכולהו קאי וכולי עלמא לא בקיאי בדר' טרפון והיה סבור דודאי אחד מהם נזיר. הרא"ש ז"ל בפירושיו. וזה לשונו ז"ל בתוספותיו: ומיהו נראה דמודה ר' טרפון שרביעי דאמר לשנים ראשונים הריני נזיר שאין אחד מכם נזיר שכן הוא ודאי ששנים ראשונים אינן נזירין לר' טרפון ואם כן הוי שפיר הפלאה בפירוש. ולא הבנתי דמאן לימא לן שהיה ברור לו לרביעי זה הכי שלא ניתנה נזירות אלא להפלאה והיה יודע שאין אחד מן הראשונים נזיר. ועוד שמא הרביעי הזה היה מסופק אם היה ברור (לא נימ' שהשני) לזה השני שהיה מכיר את ההולך לקראתם שאינו ראובן אלא שמעון שהוא נזיר גמור והרביעי שאמר שאין אחד מהם נזיר אינו נזיר. תוספי הרא"ש ז"ל:

הרתיע לאחוריו. הבא כנגדן ולא נודע מי הוי אינו נזיר. כלומר אין אחד מהם נזיר דלא מחית איניש נפשיה לספיקא. וכן היתה דעתו שאם לא יבא הדבר לידי בירור שלא יהיה בדבריו כלום. הרא"ש ז"ל בפירושיו:

גמ' מי שלא נתקיימו דבריו אמאי הוי נזיר. והא לית ליה נזירות בטעות ועוד מי שנתקיימו אמאי לא הוי נזיר. תני הכא במתניתין אינו נזיר אלא מי שנתקיימו דבריו. הרב עזריאל ז"ל (וכן בשיטה וז"ל):

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף