שיח השדה/כריתות/יט/ב

שיח השדה כריתות יט ב

המתעסק בחלבים כו'. עי' תוס' סנהדרין ס"ב ב' ד"ה להגבי' הק' ל"ל בשבת טעמא דמלאכת מחשבת ותי' לפטור אף דנהנה ועוד תי' דיש ב' מתעסק ע"ש והרמב"ם רפ"ב משגגות כ' הי' מתעסק עם אשה כו' דמה שזה שבפיו רוק כו' ה"ז חייב חטאת נתכוין להגבי' כו' פטור מ"מ אסרה תורה וכ"כ בפ"ז משגגות הי"א המתכוין לחתוך כו' פטור מן החטאת שזה כמתעסק ולא אסרה תורה אלא מלא"מ ומל' הרמב"ם משמע דלא איירי בנמצא כמו שחלקו התוס' וגם בחתיכה ליכא נהנה וא"כ למה להרמב"ם ב' הטעמים פטורא דמתעסק ופטורא דמלא"מ וגם הרמב"ם לא הביא טעמא דנהנה ונ' דדעת הרמב"ם דקרא דבה פרט למתעסק אתי לגלויי דגם זה בכלל מיעוט של מלאכת מחשבת גבי שבת דבלא קרא לא ידעי' לה אבל בכל המצות לא ממעטינן כלל מתעסק והא דקאמר שכן נהנה אינו אלא טעם דל"ש בזה ענין מלאכת מחשבת אבל ל"ד בחלבים ועריות דה"ה האיסורין אפי' בשחוטי חוץ וכה"ג רק משום דרוב חייבי כריתות הוא מאכלות אסורות או עריות נקט הכי וכ"ה בהדיא בפיה"מ ספ"ד דכריתות וז"ל בה פרט למתעסק כו' והוא פטור בשבת בלבד לפי שהעיקר האמיתי המתעסק בחלבים ועריות חייב בשבת פטור מלאכת מחשבת אסרה תורה עכ"ל, ובזה מתיישב בשמעתין דפריך מתעסק דמאי כו' ולא מוקי בשאר איסורין שלא נהנה, גם יתיישב מה שהק' בתוס' רעק"א בפ' ר"א דמילה מהא דלק' הנח לתינוקות הואיל ומקלקל בחבורה חייב מתעסק נמי חייב ועי' בתוס' כתובות ו' א' משום דתרוייהו משום מלאכת מחשבת והק' רעק"א מ"מ לפטור משום מתעסק כמו בכה"ת כולה ולפמש"כ א"ש, גם בשבת ע"ב ב' משמע דהוה ניחא לי' לאוקמי ברייתא דחייב מתעסק בשאר מצות בע"ז ע"ש בסוגיא [אך העיר מו"ר הגרא"מ שך (שליט"א) זצ"ל דבפסחים ל"ג א' תאמר במעילה שאם הושיט כו' אמאי לא קאמר שאר מצות יוכיחו וצ"ע], גם יתיישב קו' רעק"א ז"ל בתשו' סי' ח' בהא דב"ק כ"ו ב' היתה אבן כו' לענין שבת מלאכת מחשבת כו' והק' תיפוק לי' דמתעסק פטור בכה"ת ולפמש"כ א"ש, ומש"כ הרמב"ם פי"ד ממאכ"א הי"ב האוכל כו' דרך שחוק או כמתעסק אע"פ שלא נתכוין לגוף האכילה הואיל ונהנה חייב כמו שמתכוין לעצמו של אכילה כו' אין כונתו למתעסק דהכא כמש"כ המפ' דהא לא מיירי כלל מדיני קרבן וזה כבר הביא בה' שגגות וגם מה שייך דרך שחוק לענין קרבן ופשוט דכל הענין מדבר שם ממלקות וכונת הרמב"ם שאין זה דבר שאין מתכוין כיון שנהנה ובמזיד מיירי וחייב מלקות [וכעין זה מצינו מתעסק בעלמא אנא בסוף שבת] ומו"ר הגרא"מ שך (שליט"א) זצ"ל א' דבזה יתיישב ג"כ ד' הרמב"ם פ"א מאי"ב הי"ב הבא על ערוה כו' כמתעסק אע"פ שאין כונתו לכך חייב וכן בחייבי לאוין ושניות והראב"ד תמה מה שייך קרבן בחייבי לאוין ושניות וע"ש במ"מ וכ"מ ולפמש"כ י"ל דגם שם מיירי בכה"ג במזיד ולענין מלקות ומכת מרדות קאמר ולכך הזכיר כאן הלשון כמתעסק וכן במאכ"א הנ"ל משא"כ בה' שגגות נקט הי' מתעסק ודו"ק (עיקרי הדברים כבר הביא מו"ר הגרא"מ שך (שליט"א) זצ"ל בספרו אבי עזרי בפ"א מאי"ב הי"ב בשם חד מבני הישיבה ע"ש):

ספרי רבנו הגר"ח קניבסקי זללה"ה מונגשים לציבור בהורמנא דמרן זללה"ה (הזכויות שמורות)

מעבר לתחילת הדף