שיחת אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/ראש השנה/כג
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
בדברי משכן העדות ותמיהת הפירות תאנה[עריכה]
ישר כח על החידושים הנפלאים
ובאתי להעיר בזאת על הקטע האחרון, בשם משכן העדות, דשפיר הקשה עליו 'פירות תאנה' שהרי רק לר"ש כשרים קרובים לעדות החודש. ויש להעיר:
א. באמת עדיפא הו"ל לתמוהי, דפסקינן בגמ' הלכתא דלא כר' שמעון [עפ"י גירסת מסוה"ש ועוד], וכן נפסק מפורש ברמב"ם.
ב. אמנם הנה בפסול קורבה יש שני אופנים:
- א. כשהעדים קרובים זה לזה, ובזה פסקינן דגם בעדות החודש בעינן שלא יהיו קרובים.
- ב. כשהעדים קרובים לבעל דין, ובזה יש לי לדון, דהא הנה עדות החודש נוגעת לכל אחד ואחד מכלל ישראל, שהרי זה יקבע מתי יהיה ראש חודש – שנוגע לו [גם ממונית לביטול מלאכה, עיי' תוס' להלן], ומתי יהיו המועדות – שהוא צריך לשמרם וכו', ואי נימא דאיכא פסול קורבה זו בעדות החודש לעולם לא יוכל אף אחד מכלל ישראל להעיד. אלא בהכרח שפסול קורבה זה לא נאמר בעדות החודש, ורק בעדים הקרובים זה לזה נאמר פסול זה, וכמו בשאר עדיות.
וא"כ שפיר צדקו דברי משכן העדות, דמה חיסרון יש בנתינת הסעודות, והלא ממילא נוגע הוא בעצם העדות, ומה לי נוגע מסיבה אחת מה לי נוגע מב' סיבות. (התקבל מהרב א.ס.) מי אדיר (שיחה) 17:53, 3 בנובמבר 2021 (IST)
- יישר כח על הדברים, ואוסיף בזה מקצת דברים:
- החינוך (מצוה ד) כתב: וענין המצוה כן, שבאים שני ישראלים כשרים לפני הבית דין ומעידין בפניהם שראו הלבנה בחידושה.
- ובמנחת חינוך (אות יב בהוצאת מכון י-ם) כתב: והנה עדי החודש מבואר בש"ס כו' ור"מ כו' דבעינן עדים כשרים כמו בכל התורה כולה כו'. ונראה פשוט כיון דהר"מ כאן כתב דאין כשרים אלא עדים הראויים להעיד בכל דבר, א"כ גם נוגעים בעדותן פסולין. ומשכחת כאן נוגע בדיני ממונות, כגון ע"ע שנמכר שש שנים קודם בראש חודש ניסן, דשלמו שש שנים בתחילת ליל ראש חודש ניסן כו' והוא בא ביום שלשים לאדר להעיד שראה את החודש, ואם יתקדש החודש היום יצא לחירות תכף, ואם עשה מלאכה בליל שלשים - כיון דלמפרע נשלם זמנו בלילה, צריך הרב לשלם לו כפועל. אבל אם לא יתקדש החודש היום, אם כן צריך לעבוד את רבו כל היום, אם כן הרי זה נוגע בעדות כו', עי"ש שהביא נ"מ נוספת. והוסיף: ועוד יש כמה גווני דהנאה לאדם שיתקדש החודש היום בשכירות וכה"ג, נראה ודאי דהם פסולים, דבין אם נוגע מטעם משקר ובין אם נוגע מטעם קרוב והדברים עתיקים כו' כאן קרובים פסולים ובחשש משקר גם כן פסולין כו'.
- ובשולי המנחה ציינו לספר זכרון שמשון (סימן יז) שהעיר שגדר פסול קרוב ובע"ד אינו שייך בעדות החודש, שהרי בלא"ה כל ישראל נחשבים כבעלי דין על עדות זו, שהרי היא נוגעת לכל אחד לדעת מתי לנהוג דיני החודשים והמעודות. וכל ישראל נחשבים בעלי דין על עדות זו, ואפ"ה הכשירתם תורה לעדות זו, כיון שעל עיקר הדבר אין הם בעלי דין. ואם כן כשיש לו נגיעה נוספת וריוח ממון אין לפוסלו מטעם שהוא בע"ד.
- ובהערה שם (הערה 113) כתב המהדיר לבאר דעת המנ"ח: שאין להחשיבו כבע"ד משום הנגיעה אלא כשיש לו רווח או הפסד ממון. ולא עמדתי על דבריו.
- הרי נמצא שהנידון העולה בין הערת הפירות תאנה לבין הערת כת"ר, תלוי ועומד בנידון הדברים שבין המנ"ח לבעל הזכרון שמשון. ואמנם לשון בעל המשכן העדות משמע שעיקר סברתו שקרובים כשרים לעדות החודש, ואילו לדברי כת"ר עיקר הסברא שבעדות החודש לא שייך פסול קורבה ונוגע רק עד כלפי עד ולא עד כלפי העדות - וזה אינו תלוי כלל במחלוקת אם קרובים כשרים לעדות החודש, וק"ק להעמיס זה בדברים. אם כי אפשר לקבל הדברים מצד עצמם כתשובה לעיקר הקושיא, שאין כאן חשש טובת הנאה כיון שבלא"ה כל ישראל נוגעים בעדותם.
- אך יש להעיר בעיקר דברי הנודע ביהודה, כי אם אכן עדות החודש מצד עצם היותה עדות הנוגעת לכל ישראל - הרי הם נוגעים בעדותם, וכדברי הזכרון שמשון שהכשירם הוא לפי שאפ"ה הכשירתם תורה לעדות זו. ק"ק כיצד רצה הנודב"י להוציא מכאן שאף בעדות אשה כן הוא - הרי שאני הכא שא"א לקבל עדות ממי שאינו נוגע ובהכי הכשירתם התורה, וצ"ע. מי אדיר (שיחה) 18:08, 3 בנובמבר 2021 (IST)