שיחה:תנ"ך/שמואל ב/ו

פסוק כג

וּלְמִיכַל֙ בַּת־שָׁא֔וּל לֹֽא־הָ֥יָה לָ֖הּ יָ֑לֶד עַ֖ד י֥וֹם מוֹתָֽהּ

בשנת התשי"א בחג שמחת תורה האחרון שעשה רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל באנגליה לפני עזיבתו, נזדמן בתפילות החג לבית כנסת מסויים, שם ניח על ההקפות "רב" אחד ש"חידש" והורה לקהל המתפללים מנהג חדש, דהיינו: שיקיפו בספרי התורה את הבימה בניחותא, ויחזירו אותם מיד לארון הקודש, ואחר כך ירקדו לעצמם בלא הספרים - באשר לפי טעמו "אין זה מכובד לרקוד עם ספרי תורה חבוקים איש בזרעותיו", והוא מוצא טעם לפגם בריקודים מסוג זה.

במסיבה שערכו באי בית הכנסת אחרי התפילה, מסיבת חג לכבוד היום, לא כבש רבי יחזקאל את מחשבותיו, והשמיע בפני הקהל את הדברים הבאים: מצינו במקראות, אמר, שדוד המלך ע"ה היה מפזז ומכרכר בכל עוז לפני ה' כשהעלו את ארון העדות אל עיר דוד, אך מיכל בת שאול לעגה ותבוז לה בלבה, ומשום כך נענשה ולא היה לו ילד עד יום מותר. ולכאורה: הלא כל עונשי שמים הם בדרך של 'מדה כנגד מדה', מהו אם כן הקשר בין החטא שביזתה מיכל את דוד והעונש שקיבלה? אלא הביאור: מי שאין לו הבנה ורגש נכון בכבוד התורה, איננו ראוי לגדל ולחנך ילדים של דוד המלך! (מלך ביפיו, ח"א עמוד 524). סיפורי צדיקים (שיחה) 17:40, 22 בנובמבר 2022 (IST)