שיחה:תנ"ך/עובדיה/א

זדון ליבך השיאך

זדון ליבך השיאך. הנה המלבי"ם פירש בביאור המילות ד"ה זדון, זדון. סתם זד הוא החולק על עקרי האמונה ומכחישם ביד רמה, בפרט כשנסמך אל הלב, ושוב בפירושו כ' זדון ליבך השיאך, כלו' ע"י זדון לבך שזדה בעניני האמונה לדבר על ה' תועה, ותוארים מגונים, זה השיא אותה עד שאתה "שוכני בחגוי סלע מרום שבתו", שעלית לישב במרומו של עולם, "ואומר בלבו מי יורידני ארץ", ר"ל שע"י שהאמונה הזאת תתפשט מאוד עי"כ תתנשא מלכות אדום באחרית הימים עד שלא תירא משום אדם, וה' משיב לה, דע כי גם.

ובמצודת דוד ד"ה זדון, פי' זדון לבך השיאך, עתה שנתגדלת למשול ממשל רב, הסית אותך להתגאות, וזה פי' זדון באופ"א מהמלבי"ם בפשטות, דהוא מפרש זדון וכו' שזדה היינו שנתגדל למשול, והמלבי"ם מפרש זדון שזדה באמונתו לכפור.

והאב"ע ד"ה השיאך פירש השיאך, שחשבת הר שעיר ימלטך, ויל"ע אם כוונתו שזדון לבו השיאו להלחם ביעקב וחשב שהר שעיר ימלט, או שכוונתו לעתיד לבוא שיברח מהקב"ה לשם, וזדון היינו שכפר, ולפי"ז נמצא מקור לפי' המלבי"ם.

עוד אפשר לומר דיש לחבר הפירושים שכל המלחמה ביעקב והגידול למשול היינו משום שכפר.

שוב מצאתי בפי' קדמון מבית המדרש הרס"ג ד"ה זדון, שמפרש וז"ל, זדון לבך. כוונתו זדונו בשיטתו, והרי הרעה כרוכה בה, וגם מה שעריו בצורות.

וצ"ב מה ר"ל זדונו בשיטתו, ולכאו' ממש"כ "וגם מה שעריו בצורות" משמע דיש בשיטתו איזה מכשול כרוך שמביאו לידי הרעה וגם מה שעריו בצורות מביאו לידי הרעה, ובפשטות הכוונה שיש בשיטתו ובעריו הבצורות כח שמביאו לידי טעות וגאוה, והיה דחוק לי לומר שכוונתו ששיטתו היינו בענייני אמונה, אלא כוונתו בשיטתו בענייני ממשלתו וכמו שפירש המצודת דוד.

אמנם בהערות המהדיר מצאתי שפירש הכוונה לדת הנצרות והשילוש, וכן כתב רבי אברהם בן שלמה: ר"ל שכפרו בהקב"ה ובנו מזבחותם בזדון, חלף מה שצוה הקב"ה, וחילפו השבת ועשו אותה ביום הראשון, ואכלו מאכלות אסורות, ע"כ.

ורציתי לברר דבריו, ראשית מנ"ל לפרש הכוונה לענין בענייני אמונה, ואת"ל שזה כוונתו מנ"ל שכוונתו לדת הנצרות, ועוד במש"כ לפרש ד' רבי אברהם בן שלמה על הנצרות, ג"כ יל"ע אם כוונתו לנצרות או לדתות פגאניות אחרות שקדמו לה, שג"כ היו עובדים ביום ראשון [ידוע הענין שיום ראשון הוא יום שמש לפי שהשמש שולטת ומזה נשתלשל ענין יום ראשון לנצרות, ובשפות אירופאיות קוראים ליום ראשון יום שמש], אמנם יש סיוע קצ' לצד זה שהכוונה לנצרות, לפי שכתב שחילפו השבת ומשמע שקודם נהגו שבת בזמנה, אמנם אי"ז מוכרח, ועוד שדוחק לפרש ענין הפסוק על מה נתחדש אחריו. בן עזאי (שיחה) 21:11, 16 במרץ 2021 (IST)