שיחה:תנ"ך/דברים/טו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פסוק ט[עריכה]

קרבה שנת השבע[עריכה]

לכאו' קצת ראיה מכאן לשיטת הרא"ש (גיטין פ"ד סימן יח), שלא יגוש חל מתחילת השמיטה [רק שהחוב פוקע רק בסוף השמיטה]. הו"ד בב"י (חו"מ סימן סז). כי לשיטת הרמב"ם (שמיטה פ"ט ה"ד) שגם לא יגוש חל רק בסוף השמיטה, היה צריך לומר לכאורה 'קרבה שנת השמינית', כי מה איכפת לו שקרבה שנת השבע, עדיין יש לו שנה שלימה לגבות. יהודי כשר (שיחה) 13:13, 10 במאי 2021 (IDT)

הסיבה לפקיעת החוב היא שנת השבע ולכן לכך מתייחס החשש שלו, לפי הרמב"ם כוונתו תהא 'קרבה שנת השבע לסיומה'. אויצרניק (שיחה) 13:32, 10 במאי 2021 (IDT)