שיחה:תנ"ך/בראשית/יח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פסוק ב[עריכה]

וַיָּ֤רָץ לִקְרָאתָם֙ מִפֶּ֣תַח הָאֹ֔הֶל[עריכה]

אברהם בשלישי למילתו שהוא מצב של פיקוח נפש כמבואר בהלכות שבת, ואפ"ה מכניס אורחים, ויותר מזה שמצטער שאין לו אורחים ומחפשם בפתח האוהל, אף שהוציא הקב"ה חמה מנרתיקה וחם שם. ולדידן לא להימנע מחסד מחמת קשיים, ולחפש עשיית חסד כשלא מזדמן. וראה הקב"ה בצערו ולכן שלח לו מלאכים בדמות אנשים, ואף שלכאורה מה הרויח הרי לא נהנו מהאוכל ורק נראו כאוכלים, אלא שבכל חסד והכנסת אורחים יש שתי מעלות א. שמיטיב לשני ב. שמידותיו מתעדנות, ודבר זה הרויח, וגם קיבל שכר לדורות דחשב לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה. (הרב מנחם מלר, כולל חזון איש) תורת רבני זמנינו (שיחה) 23:11, 12 בנובמבר 2022 (IST)

שם[עריכה]

אף שהיו נראים לפניו כערביים עובדי ע"ז, רץ לקראתם, השתחוה להם, קראם אדוני, התחנן שיכנסו אליו, שחט להם שלושה פרים להאכיל להם שלוש לשונות בחרדל, אפה פת עבורם ושימש לפניהם כמלצר. ולדידן לעשות חסד גם עם הפחותים. (הרב מנחם מלר, כולל חזון איש) תורת רבני זמנינו (שיחה) 23:11, 12 בנובמבר 2022 (IST)

פסוק ג[עריכה]

אַל־נָ֥א תַעֲבֹ֖ר מֵעַ֥ל עַבְדֶּֽךָ[עריכה]

אף שבא הקב"ה לבקרו, אמר לו שימתין עד שיכניס את האורחים, דגדולה הכנסת אורחים מקבלת פני שכינה.

ולדידן לוותר על השגות רוחניות נעלות בשביל דאגה לטובת השני.

והרויח הרבה מהכנסת אורחים זו, שמלאך אחד ריפאהו והציל את לוט בן אחיו שטרח להצילו במלחמת ארבעת המלכים, ומלאך שני בישר לו ולשרה על לידת יצחק, ומלאך שלישי החריב את סדום שהיו הפך מידת החסד שלו.

וגם לדורות קיבל שכר, כמבואר בב"מ פו: ואל הבקר רץ אברהם - ורוח נסע מאת ה'. ויקח חמאה וחלב - הנני ממטיר לכם לחם מן השמים. והוא עמד עליהם תחת העץ - הנני עמד לפניך שם על הצור [וגו']. ואברהם הלך עמם לשלחם - וה' הלך לפניהם יומם. יקח נא מעט מים - והכית בצור ויצאו ממנו מים ושתה העם.

וכמאמרם יותר משבעל הבית עושה עם העני העני עושה עם בעל הבית. (הרב מנחם מלר, כולל חזון איש) תורת רבני זמנינו (שיחה) 23:11, 12 בנובמבר 2022 (IST)

פסוק ד[עריכה]

יֻקַּֽח־נָ֣א מְעַט־מַ֔יִם וְרַחֲצ֖וּ רַגְלֵיכֶ֑ם[עריכה]

אף כשעסק במצוה נעלה זו של הכנסת אורחים, לא ויתר על קוצו של יו"ד, הקפיד לא להכניס ע"ז לביתו, ולכן אמר שירחצו רגליהם קודם שיכנסו, והוא באופן של חכמה שלא יפגעו, וכן לא הביא להם הלחם שאפתה שרה כיון שפירסה נדה והקפיד על אכילת חולין בטהרה, [אמנם יעויין במה שנתבאר לקמן שיתכן שהוא משום קפידת האורחים], וכן שרה נשארה באוהל משום צניעות, [אמנם להנ"ל שפירסה נדה אפשר שהוא משום טומאה]. (הרב מנחם מלר, כולל חזון איש) תורת רבני זמנינו (שיחה) 23:11, 12 בנובמבר 2022 (IST)

יקח נא מעט מים[עריכה]

וברש"י: על ידי שליח, והקב"ה שלם לבניו על ידי שליח, שנאמר וירם משה את ידו ויך את הסלע.

חזינן מהכא דקדוק הדין עד כמה, שאף במקיים מצוה וחסר בפרטיה ודקדוקיה, לאחר שנים רבות ישולם השכר בחסרון.

וחסרון זה שהמים באו ע"י שליח, גרם לחטא מי מריבה, ושלא יכנס משה לארץ, ושלא יבנה את בית המקדש וממילא שיוכל להיחרב. הגר"א גינבורג זצוק"ל משגיח ישיבת פונוביז'.

ויש להקשות למה נענש הרי מצוה שאי אפשר לעשותה ע"י אחרים אינה דוחה תלמוד תורה. וראיתי שיש ליישב בה' דרכים.

א. כיון שבלאו הכי נתבטל, עדיף שיעשה בגופו דמצוה בו יותר במשלוחו ואף אם יתבטל כך יותר.

ב. אין זה כבוד המלאכים שיגיש להם ע"י שליח והוי אי אפשר לעשותה ע"י אחרים, ואע"ג שלא ידע שהם מלאכים, מ"מ באמת היו מלאכים.

ג. הכנסת אורחים של אברהם היא כתורה עצמה, דבשעת ההכנסת אורחים לימד את האנשים אמונה. שלושה תירוצים אלו באהבת חסד לח"ח חלק ג פרק א בהג"ה.

ד. האבות קודם מתן תורה קיימו את התורה לפי שורשה העליון, ושורש אברהם במידת החסד וקודמת לתורתו.

ה. הטעם להקדים תלמוד תורה כיון שגדול ומביא לידי מעשה, אבל אברהם שנעשו כליותיו כרבנים שלימדוהו תורה וידע הכל, אפשר שאין שייך אצלו הטעם שתלמוד מביא לידי מעשה. (הרב מנחם מלר, כולל חזון איש) תורת רבני זמנינו (שיחה) 23:11, 12 בנובמבר 2022 (IST)

פסוק ז[עריכה]

וְאֶל־הַבָּקָ֖ר רָ֣ץ אַבְרָהָ֑ם[עריכה]

כולנו קבלנו את מידת החסד וההטבה בגנטיקה שלנו, מאברהם אבינו, ומי שאין בו שלושה מידות אלו שאחד מהם גומלי חסדים, אינו ראוי לבא בקהל, ולכן גזר דוד על הגבעונים. (הרב מנחם מלר, כולל חזון איש) תורת רבני זמנינו (שיחה) 23:11, 12 בנובמבר 2022 (IST)

פסוק ח[עריכה]

וַיִּקַּ֨ח חֶמְאָ֜ה וְחָלָ֗ב[עריכה]

ולחם לא הביא, לפי שפרסה שרה נדה כו' ונטמאת העסה. רש"י. יל"ע דמחד מצינו שאת הלחם שנטמא ע"י שרה לא הגיש להם, אף שחולין טמאים אינם אסורים מדינא, ובשר בחלב שאסור מדינא [עכ"פ מדרבנן] הגיש להם. וי"ל דהקפיד על כת התורה רק על עצמו, אבל לא נמנע מלהאכיל אחרים דברים שמותרים להם, רק דעל טומאת נדה הקפידו כולם כמבואר ברמב"ן שהיו מייחדים בית מיוחד לנדות. (הרב מנחם מלר, כולל חזון איש) תורת רבני זמנינו (שיחה) 23:11, 12 בנובמבר 2022 (IST)

פסוק יב[עריכה]

אַחֲרֵ֤י בְלֹתִי֙ הָֽיְתָה־לִּ֣י עֶדְנָ֔ה[עריכה]

וברש"י בפירוש אחד עידן ווסת נדות.

וצ"ע דכבר פירסה נדה מקודם ולכן לא הביא את הלחם שאפתה.

וצ"ל דחשבה שהוא במקרה, ולא שיהיה עידן ווסת קבוע, ויעויין שפתי חכמים. (הרב מנחם מלר, כולל חזון איש) תורת רבני זמנינו (שיחה) 23:11, 12 בנובמבר 2022 (IST)

פסוק יח[עריכה]

וְאַ֨בְרָהָ֔ם הָי֧וֹ יִֽהְיֶ֛ה לְג֥וֹי גָּד֖וֹל[עריכה]

פירש רש"י הועיל והזכירו ברכו שנאמר "זכר צדיק לברכה", מבואר שהענין לברכו, וצ"ע דלעיל בפרשת נוח כתב רש"י אקרא "נח איש צדיק תמים היה בדורותיו" פירש הועיל והזכירו סיפר בשבחו שנאמר "זכר צדיק לברכה", א"כ מבואר שהענין לשבחו ולא לברכו, ושמא תרוייהו אתנייהו ביה, ובאמת בכל דוכתא הביא רש"י פירוש נוסף ואולי הצד לפרש לברכה באופן השני.

ובמתני' ביומא והיו מזכירים אותם לשבח, על הראשונים נאמר זכר צדיק לברכה, נראה דהיינו לשבחם. ובאמת בפירוש מילת ברוך ידוע לדון אם הוא שבח שהוא מקור הברכות, [וכן כתב הרשב"א], או שהוא ברכה שתתגלה אלוקותו בכל העולמות, [וכן פירש הנפש החיים]. (הרב מנחם מלר, כולל חזון איש) תורת רבני זמנינו (שיחה) 23:11, 12 בנובמבר 2022 (IST)

פסוק יט[עריכה]

למען הביא וגו[עריכה]

ברש"י: ולמען הביא - כך הוא מצוה לבניו שמרו דרך ה' כדי שיביא ה' על אברהם וגו'.

וכי לא שנה אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס, [אבות א ג].

אלא כדברי הרמב"ם שכך דרך חינוך הקטנים.

ולכן לא פירש רש"י שזה הטעם שהוא מצוה, אלא שכך מצוה לבניו. (הרב מנחם מלר, כולל חזון איש) תורת רבני זמנינו (שיחה) 23:11, 12 בנובמבר 2022 (IST)