שיחה:תנ"ך/בראשית/יא
פסוקים א-ב ואילך[עריכה]
וַֽיְהִ֥י כָל־הָאָ֖רֶץ שָׂפָ֣ה אֶחָ֑ת וּדְבָרִ֖ים אֲחָדִֽים: וַֽיְהִ֖י בְּנָסְעָ֣ם מִקֶּ֑דֶם וַֽיִּמְצְא֥וּ בִקְעָ֛ה בְּאֶ֥רֶץ שִׁנְעָ֖ר וַיֵּ֥שְׁבוּ שָֽׁם וגו'. רווח לחשוב שענינם של בני דור הפלגה באחדותם, והאריכו מזה בכח האחדות אף כשהיא לרעה, עד שאמר הקב"ה הֵ֣ן עַ֤ם אֶחָד֙ וְשָׂפָ֤ה אַחַת֙ לְכֻלָּ֔ם וְזֶ֖ה הַחִלָּ֣ם לַעֲשׂ֑וֹת וְעַתָּה֙ לֹֽא־יִבָּצֵ֣ר מֵהֶ֔ם כֹּ֛ל אֲשֶׁ֥ר יָזְמ֖וּ לַֽעֲשֽׂוֹת כביכול. והנה לפי זה לכאורה מתפרשים הכתובים הָ֚בָה נֵֽרְדָ֔ה וְנָבְלָ֥ה שָׁ֖ם שְׂפָתָ֑ם אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יִשְׁמְע֔וּ אִ֖ישׁ שְׂפַ֥ת רֵעֵֽהוּ: וַיָּ֨פֶץ וגו' מענין הפרת מחשבתם ולא רק עונש בעלמא. איברא דיש בזה חידוש גדול שניטלה מהם הבחירה לעשות כל אשר בידם לעשות ושלא כמנהג שטבע הקב"ה בעולמו (כנודע מדברי האור החיים הקדוש ושא"ס). ובאמת ראיתי דמטו (ארזי הלבנון, ירושלים תשפ"א, בראשית ט יג) משמיה דהג"מ רבי יהושע'לי מקוטנא בישועות מלכו שלאחר המבול והשחתת עולם, נטל הקב"ה מקצת מבחירתו החפשית של האדם כדי שלא ישובו לשחת עולם ולכן בדוק הפלגה מיד הפיצם על פני כל הארץ, והדברים נפלאים ומחודשים.
וכעת נראה לי לדון לבאר להיפך ויתיישב הכל כמין חומר. דהנה בפשוטי המקראות כאן 'ויהי בנסעם מקדם וימצאו בקעה בארץ שנער' ופירש"י 'לתור להם מקום להחזיק את כולם ולא מצאו אלא שנער' נראה שחיפשו מקום להחזיק את כולם מאיזה טעם נעלם, לא בשביל הקמת המגדל ורק אחרי ישיבתם שם 'ויאמרו איש אל רעהו' וגו', והדבר צריך תרגום, וביאר המגן אברהם ב'זית רענן' (גם זה מובא בארזי הלבנון הנ"ל, כאן פסוק ב) שדור זה היה דור אחר המבול וידעו מה שלא ידע פרעה (סוטה יא.) שעל כל העולם אינו מביא מבול אבל על אומה אחת מביא, ועל כן ביקשו לישב כולם על מקום אחד בידעם שעל כל העולם אינו מביא ובזה יינצלו.
נמצא מעתה, שנתאחדו לשבת יחד כדי להתיר להם כל עבירות ועוונות שבעולם ולהינצל - לפי מחשבתם - מעונש. ואם כן למה נתאמצו עוד לעשות מלחמה כלפי מעלה? אלא שלתאוה יבקש נפרד, ואחדותם הייתה אך משפה ולחוץ ולפי שעה כדי לימלט מעונש מבול, אך אדיר חפצם היה שיוכלו לצאת ולכבוש העולם כולו כל אחד כרצונו בלי לחשוש מעונש (ולפי זה מה שחששו 'פן נפוץ' היינו שלא ברצוננו ונתבטלה הגנתם ממבול שהרי על אומה אחת מביא ויענישם קודם שיספיקו לעשות מלחמה ולבטל ההשגחה והעונשין ולהיות נפוצים ברצונם כתאוותם בעבירה).
מעתה א"ש שלא נתבטלה מהם הבחירה, אלא אדרבה הקדים הקב"ה ומילא משאלות לבם להיות נפרדים ולבטל מהם האחדות הכפויה, ורק מנע מהם האפשרות לחטוא ולהיות יכולים להימלט מעונש. ריהטא (שיחה) 22:35, 24 באוקטובר 2021 (IDT)
פסוק כו[עריכה]
ויולד... את נחור[עריכה]
הראשון שמצינו שקרא על שם אביו הוא תרח שקרא לבנו נחור, ויל"ע אם היה בחיי אביו דלא נזכר מתי נולד נחור. (הרב מנחם מלר, כולל חזון איש) תורת רבני זמנינו (שיחה) 22:37, 7 בנובמבר 2022 (IST)