שיחה:תנ"ך/בראשית/א

סדר הבריאה

ביום ראשון נבראו המים והאש, השמים והארץ, האור והחושך, הערב והבוקר, הרוח [כסא הכבוד] והעפר, ואף כל הבריאה נבראה מוסתרת ונקבעה במקומה בשאר הימים, [כמו שדרש רש"י את השמים ואת הארץ לרבות צבאם, וכן פירש הפסוק אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות ה' אלוקים ארץ ושמים].

כמו כן הבדיל ה' בין האור לחושך, [גנז את האור לצדיקים לעתיד לבא], וקרא לאור יום ולחושך לילה.

ביום השני חיזק ה' את הרקיע, והבדיל בין המים העליונים לתחתונים, וקרא את שם הרקיע שמים, על שם – 1)שא מים, 2)שם מים, 3)אש ומים, וגם ברא את המלאכים.

ביום השלישי קיבץ ה' את המים לים ונראתה היבשה, [והוא גמר מלאכת היום השני, ולכן כתיב ביה שני פעמים כי טוב, וביום השני לא כתוב], וקרא ליבשה - ארץ ולמקוה המים – ימים, [לשון רבים שטעם דג בכל ים שונה].

והוציא כל הצומח מהאדמה, עצים ועשבים, עם זרע בתוכם, כל מין צמח בנפרד [אף שהציווי היה לאילנות נשאו העשבים ק"ו לעצמם], וציוה שיהיה העץ בטעם פרי ולא קיימו העצים את הציווי.

ביום הרביעי תלה ה' את שני המאורות ברקיע, והקטין את הירח, [כיון שקיטרג שאי אפשר לשני מלכים לשמש בכתר אחד], ונתן לו כוכבים לפייסו.

מטרות המאורות – 1)יום ולילה, 2)ליקויים סימן רע לעולם, 3)קביעת המועדות ע"י קידוש החודש או עיבורו, 4)מנין הימים 5)מנין השנים 6)להאיר 7)למשול 8)להבדיל בין האור ובין החושך.

ביום החמישי הוציא ה' מהמים את הדגים [שקרוים שרצים] ואת התנינים שהם הלוייתנים והרג את הנקבה ומלחה, ומהרקק הוציא את העופות, ובירכם בפריה ורביה, [דמשום שצדים מהם צריכים ברכה].

ביום השישי הוציא ה' מהארץ את החיות הבהמות והשרצים [ולא בירכם כיון שכלול בהם הנחש שסופו לקללה].

וכפל את מלאכתו ועשה את המלאכה הראויה לשבת שהיא בריאת האדם, בתבנית, בידים ובדמות יוצרו, וברכו בפריה ורביה, ונתן לו רשות לאכול כל הצומח ולשלוט בכל החי [אם יזכה, ואם לא יזכה ירד לפניהם].

והתנה ה' את כל הבריאה במה שעם ישראל יקבלו עליהם את חמישה חומשי תורה בו סיון. (הרב מנחם מלר, כולל חזון איש) תורת רבני זמנינו (שיחה) 22:09, 7 בנובמבר 2022 (IST)