שיחה:תנ"ך/במדבר/לא

פסוק ב

מאת המדינים

וברש"י: ולא מאת המואבים וכו'. דבר אחר מפני שתי פרידות טובות שיש לי להוציא מהם, רות המואביה ונעמה העמונית.

נתקשיתי איך נעמה העמונית קשורה למואבים, שמחמתה עם ישראל לא נלחם עם מואב. שו"ר בגמ' בב"ק לח: מואבים עצמן לא כ"ש, אמ"ל הקב"ה וכו' שתי פרידות טובות וכו', והלא דברים ק"ו, ומה בשביל שתי פרידות טובות חס הקב"ה על שתי אומות גדולות ולא החריבן וכו'. ומבואר שבאמת נעמה העמונית הצילה את אומתה - עמון, ודלא כפי שמשמע ברש"י כאן שבזכותה נצלו המואבים.

ועי"ש בתוד"ה מואבים, וז"ל: ואע"פ שמזכיר ב' פרידות, על עמון לא אצטריך אלא משום מואב. והיינו שלא היה למרע"ה צד להרוג את עמון אלא רק לעשות בהם אנגריא, עי"ש. אמנם בתורת חיים שם כתב על דברי התוס': הוצרך להזהירו לא להלחם בעמונים אף שלא עלה על דעתו של משה להלחם בהם אלא במואב בלבד, מכיון שבני עמון היו אחים לבני מואב – ששניהם מזרע לוט – והיה גלוי לפניו יתברך שאם משה ילחם במואב יבואו בני עמון לעזור את אחיהם, ואז על כרחו ילחם גם בהם, לכן הוצרך להזהירו גם על בני עמון. הארות חיים (שיחה) 13:41, 7 בפברואר 2021 (IST)

פסוק ד

לכל מטות ישראל

וברש"י: לרבות שבט לוי.

וביאר השפ"ח הקצר בשם הרא"ם: ואפרים ומנשה לא נחשבו כאן רק לשבט אחד מיוחד, משום שלא היה ענינם כאן בדבר נחלת הארץ, כי אם לנקמת ה' בלבד.

עיין מש"כ בזה בס"ד בסוף פרשת וישב.

עוד ראיתי מביאים בשם פירוש מיוחס להראב"ד על הספרי (פיסקא קנז), וז"ל: תימה, דאם כן הוו להו י"ג אלף, וליכא למימר מנשה ואפרים חשיב להו כחד. וי"ל דבמקום שבט שמעון נכנס שבט לוי, כיון דנפלו כ"ד אלף משבט שמעון, עכ"ל. והביאו כעי"ז בשם ה'בית ישראל' מגור, שיתכן ששבט שמעון לא שלחו מכיון שהם נכשלו בענין זמרי בן סלוא. ובשם התרומת הדשן (בביאורי מהרא"י) הביאו ששבט אפרים לא שלחו לצבא, עי"ש. והמשכיל לדוד הקשה על כך ממקרא מלא שכתוב "לכל מטות ישראל", ולכאו' קושיא זו קשה אף אם נאמר ששבט שמעון לא שלחו. ואילו להרא"ם שמנשה ואפרים חשיבי כחדא לענין זה, לא קשה כלל, וכדהבאנו בס"פ וישב מדברי הרמב"ן באריכות, עי"ש. הארות חיים (שיחה) 13:41, 7 בפברואר 2021 (IST)

פסוק ה

וימסרו מאלפי ישראל

וברש"י: להודיעך שבחן של רועי ישראל כמה הם חביבים על ישראל, עד שלא שמעו במיתתו מה הוא אומר (שמות יז, ד) "עוד מעט וסקלוני", ומששמעו שמיתת משה תלויה בנקמת מדין לא רצו ללכת עד שנמסרו על כרחן (ספרי קנז).

נתקשיתי בדברי רש"י, שהלא מה שכתוב בפרשת בשלח שעם ישראל רצו לסקול את מרע"ה מכיון שלא היה מים לעדה, א"כ מה בכך שאז הם "לא שמעו במיתתו", והלא רצו לסקלו ולהרגו בעצמם, וכי זה פחות מאשר כאן ששמעו שהקב"ה רוצה להמית את מרע"ה לאחר נקמת מדין. אתמהה.

וחשבתי שאולי ניתן להעיז ולחדש שאכן הם לא התכוונו להרוג את מרע"ה בפועל ממש, אלא היתה זו לשון גוזמה ומליצה; או שכך אכן חש מרע"ה, והתורה כתבה זאת שם למרות שישראל לא חשבו כך באמת, משום שרצתה לומר איך מרע"ה הרגיש - ואלו אכן היו דבריו שלו עצמו (ואי"ז שקר ח"ו). שוב ראיתי כעין זה בשם עמק הנצי"ב, שכתב: ומזה ראיה שמעולם לא היו חפצים כלל במיתתו, אלא רק העיזו פניהם בדבר שפתים כנגדו בטענותיהם ברפידים, ע"כ.

ואולי ניתן להוסיף אופן נוסף ליישב, ששם היה זה בעת סערת רגשות של עם ישראל כנגד משה הרועה הנאמן, מחמת שהיו צמאים למים זה שלשת ימים. ובמצב כזה אכן מרוב כעסם יכלו לסקול את מרע"ה; אולם כאן בפרשתינו שהיו רגועים ולא כעסו וכדו', ורק שמעו שהקב"ה רוצה לקחת מהם את הרועה הנאמן, בזמן זה הם הראו כמה חביבים רועי ישראל על עם ישראל. ויש לדון אם ביאור זה נכנס כהוגן בלשונו וכוונתו של רש"י. הארות חיים (שיחה) 13:41, 7 בפברואר 2021 (IST)

פסוק ו

וכלי הקֹדש

וברש"י: זה הארון והציץ, שהיה בלעם עמהם ומפריח מלכי מדין בכשפים, והוא עצמו פורח עמהם, הראה להם את הציץ שהשם חקוק בו והם נופלים וכו'.

עדיין צריך ביאור מדוע היה צריך גם כן את הארון, שהלא רש"י מבאר רק את הצורך בציץ. ונראה שהארון תמיד היה יוצא עמם למלחמה [עם שברי הלוחות], וכפי שמצינו ברש"י (דברים י, א) שהארון שעשה משה היה יוצא עמם למלחמה, ונראה שגם כאן הכוונה היא לארון זה ולא לארון שעשה בצלאל. שוב ראיתי כן בשם הקצור מזרחי, וברוך שכיוונתי. הארות חיים (שיחה) 13:41, 7 בפברואר 2021 (IST)

פסוק ח

חמשת מלכי מדין

וברש"י: בלעם הלך שם ליטול שכר כ"ד אלף שהפיל מישראל בעצתו.

ברא"ם האריך כאן, וז"ל הנצרך לעניניינו: אבל לא ידעתי למה בקש שכר ממדין, והלא זקני מדין כבר הניחוהו והלכו להם כשאמר להם "לינו פה הלילה" וכו' כדפרש"י בפרשת בלק (כב, ז). ועוד לא מצינו שנדר לתת לו שכר אלא בלק לבדו, שאמר לו "אל נא תמנע מהלוך אלי, כי כבד אכבדך מאד" וכו' "האמנם לא אוכל כבדך", ועוד למה לא הלך אל בלק לבקש ממנו שכר הכ"ד אלף שהפיל מישראל בעצתו, שהוא היה הנודר לו לכבדו, אבל הניח את בלק שהוא העיקר ששכרו והלך במדין שלא נמצא בשום מקום שנדרו לו אלא אדרבא הניחוהו והלכו להם, עכ"ל הרא"ם. ועי"ש שנדחק בשני אופנים.

ולכאורה ניתן ליישב על פי מה שהבאנו בסוף פרשת בלק שמבואר במדרש ובתרגום יונתן ב"ע שבלק הוא צור מנסיכי מדין, וא"כ הלא בפסוק כאן מבואר שצור נהרג יחד עם שאר ארבעת נסיכי מדין כשישראל נלחמו עם מדין, ומבואר שבזמן המלחמה צור היה בארץ מדין ולא בארץ מואב [ואולי הורידוהו ממלכותו, ולכן חזר לארצו – מדין], ואם כן מובן שבלעם בא לבלק שישלם את שכרו, כיון שאיתו סיכם על "עצת בלעם", ומכיון שאז בלק שהה במדין, הלך גם בלעם לשם, ואז כשבאו ישראל להלחם על מדין – נהרגו שם שניהם בחרב. [ובפרט למה שנתבאר לעיל שם שישראל נלחמו עם מדין משום ששלחו את כזבי להחטיא את ישראל, ולפי המדרש כזבי היתה בת בלק, ולכן נלחמו עם מדין כאשר בלק היה שם, וכך נפרעו גם ממנו אישית, שנלחם רבות בישראל.]

והעירוני שמרומז כן בתרגום יונתן בפר' בלק, שכותב על הפסוק (כד, כה) "וגם בלק הלך לדרכו": וקם בלעם ואזל ותב לאתריה ולחוד בלק אזל לאורחיה ואקים ית בנתהון דמדיינאי בקולין וכו'. ומבואר שבלק הלך למדין. וא"כ כנראה שנשאר שם וכך הוא נהרג יחד עם שאר נסיכי מדין. הארות חיים (שיחה) 13:41, 7 בפברואר 2021 (IST)

פסוק כח

מן האדם ומן הבקר ומן החמורים ומן הצאן

וכן הוא הסדר אף בפס' ל. והעיר ידידי הרב מאיר מינה שליט"א שבפסוקים להלן (לב - לה) כשמונים את השלל משתנה הסדר, ושם הוא: צאן, בקר, חמורים ונשים. והדבר צריך ביאור מדוע השתנה הסדר. וביאר בטוטו"ד שבתחילה שעדיין לא ידוע מניינם של כל אחד ממיני השלל, הזכירום לפי סדר חשיבותם, ולכך קודם אדם, אח"כ בקר הגדול יותר, חמורים בינונים, וצאן הקטן ביותר. אולם כשהתורה מזכירה אותם במניינם, הזכירתם לפי כמות השלל מכל אחד - מהרב למעט, ולכך פתחו בצאן (675,000), אח"כ בקר (72,000), חמורים (61,000), נשים (32,000). והדברים מאירים. הארות חיים (שיחה) 13:41, 7 בפברואר 2021 (IST)

פסוק לג

ובקר שנים ושבעים אלף

הקשה הדעת זקנים מבעה"ת: צריך עיון איך לא נזכרו בשלל מדין גמלים, ובימי גדעון כתיב (שופטים ו, ה) "ולגמליהם אין מספר", אם לא נאמר שלאחר מכאן באו שם, עכ"ל.

וחשבתי ליישב זאת על פי דברי הדעת זקנים בעצמו לעיל (פס' ו), שכתב: ויש אומרים שאין זה מדין שנתגדל בו משה, שזו בצד מואב ועד עכשיו היא חרבה וכו', עכ"ל.

שוב ראיתי יישוב נוסף לזה בחזקוני (בפס' ל), ז"ל: אלא י"ל לא הזכיר הכתוב אלא אותם שנטלו מהם מכס, והם לא נטלו מכס מבהמה טמאה רק מהחמורים הואיל ונתקדשו בפטר חמור. אך חז"ק, דכתיב "מכל הבהמה", דמשמע עוד מין בהמה אחרת כגון גמלים, עכ"ל. הארות חיים (שיחה) 13:41, 7 בפברואר 2021 (IST)