שיחה:תנ"ך/במדבר/כט

פסוק ב

כבשים בני שנה

כתב החזקוני כאן, ז"ל: וא"ת למ"ד (ערכין יח: ותוס' שם) בתר שנות עולם אזלינן, כיצד יתקרבו כבשים בראש השנה, אם נולדו קודם ר"ה, כשיבוא ר"ה נחשבו לשני שתי שנים, דיום אחד בשנה חשוב שנה, ואנן "כבש אחד בן שנתו" דוקא בעינן, כדתנן במסכת פרה (פ"א מ"ג) כבשים בני שנה ואילים בני שתים וכולם מיום ליום. אלא י"ל דלדידיה אשכחן ליה כגון ששמיני שלהם חל בר"ה ואעפ"י שנולדו קודם ר"ה אינן נחשבין באותו פרק לבני שנה, שעדיין לא נראו להתקרב קודם ר"ה, כדכתיב (ויקרא כב, כז) "ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן".

ויש להעיר בדבריו, שבמשנה שבמסכת פרה שהביא, איתא "וכולם מיום ליום", ומבואר שאכן לא מונים לשנות עולם, וא"כ לכאו' לא קשיא כלל קושייתו.

ומש"כ בתחילת דבריו שישנו מ"ד שבתר שנות עולם אזלינן, לא מצאתי כן בגמ' ערכין (דף יח:), אולם תוס' שם כתבו בד"ה שנתו שלו ולא שנתו של עולם, ז"ל: הקשה הרב שמואל בן הרב אלחנן, ל"ל קרא תיפוק ליה מסברא דאלת"ה היאך נמצא תמידין כשרין לר"ה, שאם נולד קודם ר"ה מיד כשנכנס ר"ה בן ב' שנים הוא ואנו כבש בן שנה בעינן לתמידין, ואם הוא נולד יום ר"ה מחוסר זמן הוא. ויש מפרשים דאין אנו מתחילין מנין שנתו כי אם מיום הרצאה כדאמרינן גבי בכור "לפני ה' תאכלנו שנה בשנה" ואמרינן (ר"ה דף ו:) דאין אנו מונין אלא מיום הרצאה, ה"נ אמרינן הכא. ואינו כן דלא אמרינן דין זה כ"א לענין בל תאחר אבל לענין מניין שניו לא, דהא אמרינן בפ"ב דזבחים (דף כה:) דשעות פוסלות בקדשים, פי' אם שחט כבש [ביום] השלמת שנתו קודם שהגיע מעת לעת דלידתו ולא הספיק לזרוק הדם עד שעבר מעת לעת לשעת לידתו פסול, ואי אזלינן ביה אחר הרצאה לא תמצא דין זה שהרי לעולם הוא בן שנתו אלא ש"מ דאזלינן אחר הלידה ממש, א"כ הדרא קושיא לדוכתיה. ואומר מורי ה"ר שמואל דשפיר (איצטרכו תרי קראי), דאי לאו הכי לא אמרינן ביה מעת לעת כדאי' לקמן בפרק בתרא (דף לא.), עכ"ל התוס'. הארות חיים (שיחה) 13:36, 7 בפברואר 2021 (IST)

פסוק ו

מלבד עולת החודש

וברש"י: מוספי ראש חודש שהוא ביום ראש השנה.

ראה מה שכתבתי בזה בס"ד ב"הארות תפילה" - ימים נוראים. הארות חיים (שיחה) 13:36, 7 בפברואר 2021 (IST)

פסוק יח

ונסכיהם

וברש"י: כמו שאמרו רז"ל (שבת קג:) בשני נאמר 'ונסכיהם' בששי 'ונסכיה' בשביעי 'כמשפטם', מ"ם יו"ד מ"ם הרי כאן 'מים', רמז לניסוך המים מן התורה בחג.

נתקשיתי דלכאו' במילה 'ונסכיהם' מיותרת גם האות י', שהלא בשאר הימים כתוב 'ונסכה', וא"כ יוצא שמיותר 'מיים' עם ב' יודי"ם, וזאת לא מצינו בכל התורה שייכתב 'מיים' בשני יודי"ם. ואותה השאלה מכיוון אחר: מה נצרך שינוי לשונות בשלשה ימים מתוך שבעת ימי החג, והלא גם אם רק בשנים היה שינוי, ואילו ביום השישי היה כתוב "ונסכה" כשאר הימים, ג"כ היה ניתן לדרוש את המילה 'מים'. וצ"ע.

[שוב העירוני שבגמ' בתענית ב: שמובא שם ענין זה, מובאים ג"כ דברי רבי עקיבא שדורש מה"נסכיה" של היום השישי – שיש שני ניסוכים בחג, של יין ושל מים. ומבואר שם בגמ' שגם ר"ע יכול להודות לדרשה הנזכרת שהאותיות 'מים' מיותרות. וא"כ לדבריו יתכן שאכן את הלשון שביום השישי הוא צריך לדרשתו שלו, ואת ה'מים' הוא דורש מהימים השני והשביעי. אכן עדיין זה צ"ע, דאינו מוזכר בגמ' כלל, וכן לא הקשו זאת על ר' יהודה בן בתירה הדורש זאת וחולק על ר"ע, עי"ש.]

שוב יישב לי ידידי הרב אביעד ניסים שליט"א שמהמילה "ונסכיהם" אי אפשר להוכיח שמיותרים שתי האותיות יו"ד ומ"ם, אלא רק מ"ם, משום שלאחר שהוצרכו להוסיף את האות מ"ם לצורך הדרשה, שוב היו חייבים לכתוב את האות יו"ד, דהא לא מצינו בתורה 'ונסכהם' חסר יו"ד, וא"כ א"א לדרוש את אות יו"ד זו, ולכך נזקקים ליו"ד שביום הששי – "ונסכיה". הארות חיים (שיחה) 13:36, 7 בפברואר 2021 (IST)