שיחה:תנ"ך/במדבר/כא
פסוק א[עריכה]
וישמע הכנעני מלך ערד ישב הנגב[עריכה]
וברש"י: ...ועמלק מעולם רצועה מרדות לישראל, מזומן בכל עת לפורענות.
מבואר כאן, שגם עמלק - שהוא סמל לשיא כוחות הרע שבעולם המתנגדים להקב"ה, עמו ותורתו; כל תכליתו הוא להיות רצועת מרדות לישראל. ומבואר גם כאן הענין, שאין ל'רע' כח לכשעצמו, אלא כל סיבת כוח הרע בעולם, הוא בכדי שתהיה לנו בחירה בין הטוב לרע; וכשנבחר בטוב, נזכה לטוב הנצחי השמור לבוחרים בטוב, וכציווי התורה "ובחרת בחיים - למען תחיה אתה וזרעך"!! הארות חיים (שיחה) 13:01, 7 בפברואר 2021 (IST)
שם[עריכה]
וברש"י: זה עמלק, שנאמר "עמלק יושב בארץ הנגב". ושינה את לשונו לדבר בלשון כנען וכו'.
יעוין מש"כ בזה בס"ד בפרשת שלח (יג, כט). הארות חיים (שיחה) 13:01, 7 בפברואר 2021 (IST)
שם[עריכה]
וברש"י: זה עמלק, שנאמר (לעיל יג, כט) "עמלק יושב בארץ הנגב", ושנה את לשונו לדבר בלשון כנען, כדי שיהיו ישראל מתפללים להקב"ה לתת כנענים בידם, והם אינן כנענים. ראו ישראל לבושיהם כלבושי עמלקים ולשונם לשון כנען, אמרו נתפלל סתם, שנאמר (פס' ב) "אם נתון תתן את העם הזה בידי".
נתקשיתי דלכאו' לבוש יותר בולט ונראה למרחוק מאשר שפת דיבור, וא"כ מדוע העמלקים לא נהגו להיפך, לשנות את לבושם ולא את שפתם. שוב ראיתי מביאים בשם הבאר בשדה, שאילו היו משנים את לבושם לא היו מועילים כלום בתחבולתם, כי כאשר ילבשו בגדי כנעניים – באמת ניתן לקרא להם 'כנעניים', שכן מצינו שהאדם נקרא אף לפי לבושו, וכמבואר בגמרא (יבמות עז.) על 'יתר הישמעאלי' המוזכר בדברי הימים (א' ב, יז) שנקרא כן לפי שחגר חרבו כישמעאלי. הארות חיים (שיחה) 13:01, 7 בפברואר 2021 (IST)
וישב ממנו שבי[עריכה]
וברש"י: אינה אלא שפחה אחת.
יעוין מש"כ בזה בס"ד בפרשת בא (שמות יא, ה). הארות חיים (שיחה) 13:01, 7 בפברואר 2021 (IST)
פסוק ד[עריכה]
ותקצר נפש העם בדרך[עריכה]
וברש"י: בטורח הדרך שהוקשה להם. אמרו, עכשיו היינו קרובים להכנס לארץ ואנו חוזרים לאחורינו, כך חזרו אבותינו ונשתהו שלשים ושמנה שנה עד היום, לפיכך קצרה נפשם בעינוי הדרך.
נתקשיתי איך ענין זה מתקשר עם טענתם המובאת בפסוק הבא: "כי אין לחם ואין מים ונפשנו קצה בלחם הקלוקל". שוב ראיתי שהבכור שור מפרש שכיון שראו שהיו חוזרים לאחוריהם אל המדבר, מקום שאין לחם מצוי שם, היה הדבר קשה בעיניהם מאוד, כי היו סבורים להכנס מיד לארץ ישראל לאכול מתבואתה. ואע"פ שהיה להם מן התרעמו שהוא לחם קלוקל כאמור בפסוק הבא. והבאר יצחק ביאר ברש"י, שגילה הכתוב שקצרה נפשם מחמת טורח הדרך, ומצאו להם עילה להתלונן על המן, כדרך המתרעם לכחש בטובה ולומר עליו שהוא רע. הארות חיים (שיחה) 13:01, 7 בפברואר 2021 (IST)
פסוק ה[עריכה]
וידבר העם באלקים ובמשה וגו'. ויבא העם אל משה ויאמר חטאנו כי דברנו בה' ובך[עריכה]
נתקשיתי מדוע בתחילה מוזכר שֵם אלקים, ואילו אח"כ שם הוי"ה, וחיפשתי בזה במפרשים ולא מצאתי שעמדו בזה. ונראה לומר, שבתחילה כשדיברו נגד ה' ונגד משיחו - נתעוררה מידת הדין עליהם וקטרגה (ולכן נשכום הנחשים השרפים), וזוהי מידת אלקים - מידת הדין, ואילו אח"כ כשעם ישראל התחרטו וביקשו סליחה ומחילה - נתעוררה מידת הרחמים המרומזת בשם הוי"ה. הארות חיים (שיחה) 13:01, 7 בפברואר 2021 (IST)
פסוק ז[עריכה]
כי אין לחם ואין מים[עריכה]
נתקשיתי שהלא היה להם מן ומי בארה של מרים. ובשלמא על המן היו להם טענות, וכהמשך הפסוק "ונפשנו קצה בלחם הקלוקל", וכפירש"י שחששו שיתפח במעיהם (ועיין בזה לקמן בקטע הבא), אך מה היתה תלונתם על המים. ויתכן שאף המים היו רוחניים, וגם הם נבלעו באיברים, וא"כ ה'נפשנו קצה' כולל גם את המים, ויש לבדוק את הדבר.
ובשם הרלב"ג ראיתי שיישב שהם רק טענו שאין מדרך המדבר להמצא בו לחם ומים, כי היא ארץ ציה. ואכן לפי זה הם לא דברו על מצבם הם - שכן להם כן היו לחם ומים. ואף האברבנאל כתב כעי"ז, שבאו לשלול המחשבה שהמדבר היא ארץ מעודנת ושיוכלו להשתעשע בה, שכן אפילו הדברים ההכרחיים אין בה, לא לחם ולא מים.
שוב הראוני בכלי יקר כאן שפירש ממש כדברינו לעיל, וז"ל: נראה שלא על המן לבדו קראו תגר כ"א גם על המים שהרי אמרו אין לחם ואין מים, כי הלחם והמים היו שניהם רוחניים וקלים, וכל הדברים הקלים טובים לבעלי המנוחה ולא להולכי דרכים כי מאכל כבד טוב להתעכל לבעלי היגיעה. לפיכך כאשר קצרה נפש העם בריבוי הדרך, אמרו לפי טורח הדרך "אין לחם ואין מים" כי שניהם נראין כאלו אינם והיו כלא היו ונפשנו קצה בלחם הקלוקל - קל קל - שניהם קלים כאמור, עכ"ל.
והנה בגמ' יומא עה: איתא: "ועתה נפשנו יבשה אין כל" (במדבר יא, ו), אמרו עתיד מן זה שיתפח במעיהם, כלום יש ילוד אשה שמכניס ואינו מוציא. וכשנאמרו דברים לפני ר' ישמעאל אמר להם אל תקרי 'אבירים' אלא 'איברים' דבר שנבלע במאתים וארבעים ושמונה איברים, אלא מה אני מקיים "ויתד תהיה לך על אזניך" בדברים שבאין להם ממדינת הים, ע"כ. והנה הגמ' איירי במצוות כיסוי הצואה שע"ז נאמר "ויתד תהיה לך על אזנך", וע"ז מתייחסת הגמ' למן שנבלע באברים, והפסוק התקיים במה שקנו מהתגרים, אולם בהחלט יתכן שאף מי בארה של מרים נבלעו באברים, ולא היו צריכים להתפנות מחמתם. [והכלי יקר אינו כותב זאת להדיא] ויש לבדוק הדבר. הארות חיים (שיחה) 13:01, 7 בפברואר 2021 (IST)
ונפשנו קצה בלחם הקלוקל[עריכה]
וברש"י: לפי שהמן נבלע באיברים קראוהו קלוקל, אמרו עתיד המן הזה שיתפח במעינו, כלום יש ילוד אשה שמכניס ואינו מוציא.
הדברים תמוהים, שהלא הם היו כעת בשנה הארבעים לצאתם ממצרים, וא"כ כבר ארבעים שנה הם אוכלים מן ואין שום בעיות, ורבים מהם אוכלים מן כבר מאז שנולדו, ואיך כעת קוראים אותו 'לחם קלוקל'.
והעירו כעי"ז במש"כ בדברים (א, כז): "ותרגנו באהליכם ותאמרו בשנאת ה' אותנו הוציאנו מארץ מצרים לתת אותנו ביד האמורי להשמידנו", ואיך יתכן לומר שכל יציאת מצרים היתה בשנאת ה', והלא אם כך יכל להרגם בצורה הרבה יותר פשוטה מאשר לעשות את עשרת המכות וקריעת ים סוף וכל ניסי המדבר - ואח"כ להרגם ביד האמורי. אתמהה. ואולי רואים כאן במוחש את עוצמת מאמר חז"ל ש"אין אדם חוטא אא"כ נכנסה בו רוח שטות", וגם בב' מקרים אלו רוח השטות גרמה לומר כאלו טענות, וכפי שמצאנו כעין זה, שרש"י (בפס' ו) קורא להם 'כפויי טובה' מחמת טענתם זו. [וכמובן שאיננו דנים בעצם החטאים של דור המדבר דור דעה, שודאי שהכל היה בדקות, אלא לפי איך שכתוב בפשוטו של מקרא.]
שוב מצאתי בספר שמירת הלשון למרן בעל הח"ח (חלק שני פרק כא) שכתב בתוך דבריו, שחששו שהמן יתפח במעיהם כאשר לא יהיו זכאים כל כך, כי הקב"ה רוצה להתנהג עמם במידת הדין. וכעין זה מצאתי בחומש 'מקרא מפורש' שביארו שהעם חששו שהמן יתפח במעיהם כאשר יפסק נס המן במיתת משה, ולכן אף שזה ארבעים שנה שהם אוכלים את המן ושום רעה לא אירעה בהם, חששו שיפסוק כשם שפסקו להם ענני הכבוד ובאר המים במיתת מרים ואהרן (שערי אהרן). ובשם באר יצחק כתבו שאין לדקדק בכל זה, שהרי לא היה זה אלא תרעומת גרידא לפי שקצרה נפשם מטורח הדרך (וכדלעיל פס' ד).
שוב נראה לי שניתן ליישב את הענין על פי דברי החזקוני, שכתב בפסוק הקודם עה"פ "ותקצר נפש העם בדרך", ז"ל: דבר אחר, שהיתה השמש קודרת עליהם שהרי נסתלקו ענני כבוד משמת אהרן. [וכעי"ז כתב אף לקמן (פס' ו) עה"פ "וישלח ה' בעם את הנחשים השרפים", ז"ל: 'נחשים' לא נאמר אלא 'הנחשים', ר' יודן אומר הם הנחשים שהיה הענן שורף שהיו בזכותו של אהרן, עכשיו שנסתלקו במיתתו היו הנחשים מזיקין (במדב"ר יט יב), עכ"ל.]
ולפי זה חשבתי לבאר, שמה שהעם אמרו על המן "ונפשנו קצה בלחם הקלוקל", הוא משום שהלא בפר' בשלח (שמות טז, כא) כתוב על המן "וחם השמש ונמס", וא"כ כעת שהשמש התחילה לקדור עליהם מחמת מיתת אהרן וכנ"ל, הפשיר המן ולכן כעת הם חששו שהוא מקולקל [וכדוגמא לזה, חלב שהוא דבר טוב ומזין, וכאשר נמצא בשמש זמן רב הרי הוא מחמיץ ומתקלקל, ויתכן שכעי"ז הם סברו שיכול לקרות למן].
ויש להוסיף בזה, שמצינו שהעננים היו מסתירים מהם את השמש, בדברי רש"י בפר' בלק (כה, ד) בשם מדרש אגדה (תנחומא בלק יט), "השמש מודיע את החוטאים, הענן נכפל מכנגדו והחמה זורחת עליו". ואמנם יש להעיר בזה שהחזקוני שם מביא את דברי רש"י הללו, ומקשה ע"ז: כיון שמת אהרן נסתלקו העננים. ולכאו' לולי קושייתו היה נראה לומר כפי שכותבת הגמ' שתובא לקמן שהעננים חזרו בזכות משה רבינו, ולכן בזמן מעשה בלק ובלעם [אם אכן היה לאחר מיתת אהרן - וכפי שמבואר בהבנת החזקוני], כבר היו בדרך כלל עננים, ולכן השמש הודיעה מי החוטאים כאשר הענן נכפל מכנגדם.
והנה ז"ל הגמרא בתענית דף ט. ר' יוסי בר' יהודה אומר, שלשה פרנסים טובים עמדו לישראל, אלו הן משה ואהרן ומרים, וג' מתנות טובות ניתנו על ידם ואלו הן באר וענן ומן, באר בזכות מרים, עמוד ענן בזכות אהרן, מן בזכות משה. מתה מרים נסתלק הבאר שנאמר (במדבר כ, א) "ותמת שם מרים" וכתיב בתריה "ולא היה מים לעדה", וחזרה בזכות שניהן. מת אהרן נסתלקו ענני כבוד שנאמר (שם כא, א) "וישמע הכנעני מלך ערד", מה שמועה שמע שמע שמת אהרן ונסתלקו ענני כבוד וכסבור ניתנה לו רשות להלחם בישראל, והיינו דכתיב (שם כ, כט) "ויראו כל העדה כי גוע אהרן", אמר ר' אבהו אל תקרי 'ויראו' אלא 'וייראו', כדדריש ר"ל דאמר ר"ל כי משמש בארבע לשונות אי דלמא אלא דהא, חזרו שניהם בזכות משה. מת משה נסתלקו כולן, שנאמר (זכריה יא, ח) "ואכחיד את שלשת הרועים בירח אחד", וכי בירח אחד מתו והלא מרים מתה בניסן ואהרן באב ומשה באדר, אלא מלמד שנתבטלו ג' מתנות טובות שנתנו על ידן ונסתלקו כולן בירח אחד, עכ"ל הגמרא.
ובדעת החזקוני צריך לומר, שהוא מפרש כדרך הפשט, ולאו דווקא כמבואר בתלמוד. [ואכן נראה שהרמב"ן בא להוציא מדברי פרשני הפשט שבתורה, שפירשו פעמים רבות שלא כמבואר בגמרא, וכותב על כך הרמב"ן (פר' פנחס כו, נד) בתוך דבריו: והכלל, כי הדין שהעלו בגמרא הוא אמת, ובו ראוי לפרש המקראות, עכ"ל.] הארות חיים (שיחה) 13:01, 7 בפברואר 2021 (IST)
פסוק ט[עריכה]
ויעש משה נחש נחשת[עריכה]
וברש"י: לא נאמר לו לעשותו של נחשת, אלא אמר משה הקב"ה קוראו נחש, ואני אעשנו של נחושת, לשון נופל על לשון.
יש להוסיף ולבאר בזה, שהלא משה רבינו היה צריך לעשות את הנחש מחומר כלשהו, וא"כ מובן שהעדיף לעשותו מנחושת משום 'לשון נופל על לשון' וכפירש"י, ולא שהוסיף דבר מדעתו שכלל לא היה מצווה לעשותו, שהלא היה צריך לעשותו מחומר כלשהו, וכנ"ל.
אמנם יש להעיר על לשון רש"י הנזכר: לא נאמר לו לעשותו של נחשת... הקב"ה קוראהו נחש, שהלא בציוויו של הקב"ה למשה בפס' ח, נאמר: "עשה לך שרף...", וכלל לא מוזכר 'נחש'. שוב ראיתי שאכן כך הקשה הרמב"ן ע"ד רש"י, וכתב ליישב שמשה הלך אחר שם העצם שלו, היינו ש'נחש' הוא שם העצם, ו'שרף' הוא התואר. וראה בזה עוד במפרשי רש"י. הארות חיים (שיחה) 13:01, 7 בפברואר 2021 (IST)
פסוק יד[עריכה]
יאמר בספר מלחמות ה'[עריכה]
בביאור מהו 'ספר מלחמות ה", ראיתי ברמב"ן שביאר שהם ספרי מלחמות אשר כתבו כותבי העיתים בכל הדורות, והכתוב מביא ראיה מספר המלחמות שארנון היא גבול מואב ואסורה לישראל וכו'. וכעי"ז כתב החזקוני בפס' יז, ז"ל: כמו ספר דברי הימים שהיו כותבים בו המלחמות והנצחון שבין אומה לאומה. אמנם בפסוק דידן כתב החזקוני באופן קצת שונה, ז"ל: כמה ספרים אבדו ממנו ואינן מצויין אצלנו, כגון דברי הימים למלכי ישראל, ושירות שלמה ומשליו, וכמו"כ היה להם ספר מלחמות ה' שהיו כותבים בו שמות הגבולים שהלכו שנאסרו להתגרות בהם, וקרי להו מלחמות ה', דוגמא שאמרה אביגיל לדוד "כי מלחמות ה' אדני נלחם" וגו' (ש"א כה, כח), עכ"ל. [אמנם לא זכיתי להבין את סו"ד בדברי אביגיל.]
ומבואר בדברי הרמב"ן שהתוה"ק מוכיחה כדבריה מספרי הסטוריה שהיו מצויים בזמן שבני ישראל היו במדבר. והוא דבר מחודש לכאו'. וראה בזה עוד בתרגום יונתן, באבן עזרא וברבינו בחיי. הארות חיים (שיחה) 13:01, 7 בפברואר 2021 (IST)
ואת הנחלים ארנון[עריכה]
וברש"י: כשם שמספרים בנסי ים סוף, כך יש לספר בנסי נחלי ארנון, שאף כאן נעשו נסים גדולים.
זכורני שכבר מעירים המפרשים היכן אנו מספרים בניסי נחלי ארנון. וביארו שיש לכוין על כך בתפילה. וכמדומני שזהו ב'אז ישיר' בפסוק: "עד יעבור עמך ה'", שתרגמו האונקלוס (שמות טו, טז): עד דיעבר עמך ה' ית ארנונא. ויש לבדוק הדברים. [והעירוני לעיין בזה במהרי"ל דיסקין כאן, עיי"ש.] הארות חיים (שיחה) 13:01, 7 בפברואר 2021 (IST)