שיחה:תנ"ך/במדבר/י
פסוק ב[עריכה]
עשה לך שתי חצוצרות וגו'[עריכה]
וברש"י: עשה לך - אתה עושה ומשתמש בהם ולא אחר.
ראיתי דבר חידוש בחומש 'מקרא מפורש' על פי הגמ' במנחות כח: ותנחומא יח, שלדורות ג"כ היו חצוצרות, וכוונת רש"י כאן היא רק שלא היו אלו אותן החצוצרות של משה רבינו, אלא עשו אחרות. וזהו שלא כפי שהיה ניתן להבין בדברי רש"י, שלדורות לא היה כלל ציווי של חצוצרות. וכדבריהם משמע אף בחזקוני כאן, שכתב בפס' ח עה"פ "והיו לכם לחוקת עולם" - לחוק ניתנו ולא לדורות, מכאן אמרו כל הכלים שעשה משה במדבר כשרים היו לדורות חוץ מן החצוצרות (ספרי), עכ"ל.
אמנם נראה שבתנחומא בפרשתינו (אות י) לא משמע כדבריהם, ז"ל: אתה משתמש בהן ואין אחר משתמש בהן. תדע לך, שהרי יהושע תלמידו של משה לא נשתמש בהן אלא בשופרות, ע"כ. ומשמע שלדורות לא היה כלל חצוצרות, וכפי שכתבו שאצל יהושע היו רק שופרות. וכן משמע ברש"י בפר' וילך (דברים לא, כח), עיי"ש ודו"ק. הארות חיים (שיחה) 09:03, 1 בפברואר 2021 (IST)
פסוק יא[עריכה]
בחודש השני[עריכה]
וברש"י: נמצאת אתה אומר שנים עשר חדש חסר עשרה ימים עשו בחורב וכו'.
יש להעיר שהגמ' בשבת קטז. דורשת שהפסוקים של "ויהי בנסוע" נכתבו במקום זה בכדי להפסיק בין פורענות ראשונה לשניה, פורענות שניה "ויהי העם כמתאוננים", פורענות ראשונה "ויסעו מהר ה'". ופירשו תוס' שם את פורענות ראשונה עפ"י המדרש: "ויסעו, שנסעו מהר סיני דרך שלשת ימים כתינוק היוצא מבית הספר שבורח לו והולך לו, כך היו בורחים מהר סיני דרך שלשת ימים לפי שלמדו הרבה תורה בסיני וכו'". ולכאו' ברש"י כאן מבואר ששהו שנה בחורב ולא ברחו מיד כתינוק הבורח מביה"ס. [ויתכן בדעת תוס' שמה שנחשבו כתינוק הבורח מביה"ס אינו משום מהירות בריחתם מיד לאחר מתן תורה, אלא שבשעה שהותר להם לעזוב את הר סיני - לאחר כשנה - הלכו בזריזות דרך שלשת ימים, ועיין.] ואכן רש"י שם מפרש את הפורענות הראשונה של "ויסעו מהר ה'" - שביארה הגמ': שסרו מאחרי ה', ופרש"י: בתוך ג' ימים למסעם התאוו האספסוף תאוה להתרעם על הבשר כדי למרוד בהקב"ה. והיינו דלא כפירוש התוס'. ועל דברי רש"י יש להעיר שא"כ זוהי אותה פורענות של מתאוננים המוזכרת אחרי "ויהי בנסוע", אלא שמוזכרת פעמיים, לפני ואחרי "ויהי בנסוע". ואולי לכן נטו התוס' מפירש"י. הארות חיים (שיחה) 09:03, 1 בפברואר 2021 (IST)
פסוק כ[עריכה]
ועל צבא מטה בני גד[עריכה]
יש לעיין במה זכה שבטו של גד, שלמרות שהיה מבני השפחות היה בקבוצה השניה של הדגלים, ואילו שאר בני השפחות היו בקבוצה הרביעית והאחרונה [וכל בני רחל בקבוצה השלישית]. שוב ראיתי שגם בפרשת במדבר (א, כד) ובפרשת פנחס (כו, טו) גד נמנה בתחילה מיד לאחר ראובן ושמעון, ואילו שאר ג' השבטים בני השפחות נמנו אחרונים. וגם בפרשת נשא בקרבנות הנשיאים, מוזכר קרבנו של שבט גד מיד לאחר בני לאה, ורק לאחריו בני רחל ואח"כ שאר בני השפחות, וסדר קרבנות הנשיאים הינו ממש אותו סדר כסדר השבטים במסעות. הלא דבר הוא. וגם בברכות שבירך משה רבינו בפר' וזאת הברכה, גד הינו הראשון מבין בני השפחות שנתברך, ולמרות שנולד לאחר דן ונפתלי. [אך בתחילת פר' שלח מוזכר המרגל של שבט גד אחרון, לאחר כל בני השפחות. שוב העירוני לדברי הרמב"ן שם שהסדר של המרגלים לא היה קשור לחשיבות השבטים אלא לחשיבות המרגלים עצמם, ומיושב שפיר.] ויעוין בכל זה באריכות ב'ענין ה" לקמן. הארות חיים (שיחה) 09:03, 1 בפברואר 2021 (IST)
פסוק כט[עריכה]
חובב[עריכה]
וברש"י: הוא יתרו, שנאמר מבני חובב חותן משה (שופטים ד, יא), ומה תלמוד לומר ותבאנה אל רעואל אביהן (שמות ב, יח), מלמד שהתינוקות קורין לאבי אביהן אבא.
ובשפ"ח הקצר ביאר בשם מנח"י: ולפי זה נקרא יתרו ג"כ בשם אביו רעואל, רק שאצל אביו הוא שם העצם, ואצלו היה שם התואר שנעשה ריע לא-ל.
נראה בהכרח דבריו [וכך נראה בשפ"ח כאן], שהוקשה למנח"י מהמשך דברי רש"י שהיו ליתרו שמות רבים, והלא אחד משמותיו הינו 'רעואל', וא"כ מדוע רש"י מבאר שרעואל היא אביו.
אמנם עדיין נתקשיתי בדבריו, דאם גם יתרו נקרא רעואל כשם אביו, מדוע רש"י נצרך לומר שהתינוקות קוראין לאבי אביהן אבא, נאמר ששם הכוונה היתה ליתרו שג"כ נקרא כך.
וצריך לומר שבסיפור מעשה כבבנותיו של יתרו, מתאים יותר לכתוב את שם העצם ולא שם תואר [שג"כ סיבתו היתה לאחר זמן מעשה זה], ולכן נוקט רש"י שהתכוונו לסבא שלהן ולא לאביהן. ודברים אלו מסתדרים היטב עם דברי הרמב"ן כאן שכתב שחובב הוא שם חדש שקראו ליתרו כאשר שב לתורת ה' ולישראל, וא"כ ודאי מסתבר שגם שמו 'רעואל' ניתן לו כשנתגייר, שאז מתאים הלשון 'שנעשה ריע לא-ל'. הארות חיים (שיחה) 09:03, 1 בפברואר 2021 (IST)
נוסעים אנחנו אל המקום[עריכה]
וברש"י: מיד, עד ג' ימים אנו נכנסין לארץ, שבמסע זה הראשון נסעו על מנת להכנס לארץ ישראל, אלא שחטאו במתאוננים.
והנה רש"י לעיל (י, יא) כתב: נמצאת אתה אומר שנים עשר חדש חסר י' ימים עשו בחורב, שהרי בראש חדש סיון חנו שם ולא נסעו עד עשרים באייר לשנה הבאה. היינו שהעיכוב הראשוני מקבלת התורה בז' סיון עד כ' אייר שלאחריו לא היתה מחמת חטא כלשהו, אלא לצורך בניית המשכן - בחודשי החורף, והקמתו - בחודש ניסן. ובאייר היו אמורים ליסוע דרך שלשת ימים עד לארץ ישראל, אך אז חטאו במתאוננים ולכן התעכבו עוד במדבר, ואח"כ שלחו מרגלים לארץ ישראל, ובתשעה באב חזרו ועַם ישראל בכו בכיה של חנם, ואז הקב"ה גזר עליהם יום לשנה יום לשנה ארבעים שנה. והיינו שמאז חטא המרגלים הם היו במדבר רק שלשים ושמונה שנה, אך מחשבים להם את הארבעים שנה מתחילת שהותם במדבר, וכמבואר כן ברש"י לקמן (יד, לג). הארות חיים (שיחה) 09:03, 1 בפברואר 2021 (IST)
פסוק ל[עריכה]
כי אם אל ארצי ואל מולדתי[עריכה]
וברש"י: אם בשביל נכסי אם בשביל משפחתי.
בשפ"ח הקצר כתב בשם מנח"י (בשם 'מורנו הרב רבי אברהם מפראג') ש"בשביל משפחתי" רצונו לומר לגיירם, כמו שכתוב בפר' יתרו (שמות יח, כז) "וילך לו אל ארצו", ופירש"י: לגייר בני משפחתו.
ויש להעיר על פירוש זה ברש"י, דהנה רש"י בפס' לא כתב: אל נא תעזוב. אין נא אלא לשון בקשה, שלא יאמרו לא נתגייר יתרו מחבה, סבור היה שיש לגרים חלק בארץ, עכשיו שראה שאין להם חלק הניחם והלך לו. ומשמע מרש"י שמשה רבינו טען ליתרו שאנשים יבינו שלבסוף חזר בו מגירותו, ואילו לר' אברהם מפראג יתרו רק רצה לגייר את בני משפחתו. ואולי צריך לדחוק לפי"ז שמשה רק חשש שאנשים יטעו בזה ויחשבו שיתרו 'הניחם והלך לו', אף שבאמת כוונתו היתה לגייר את בני משפחתו, ויהיה בזה חילול השם בטעות. הארות חיים (שיחה) 09:03, 1 בפברואר 2021 (IST)
פסוק לב[עריכה]
והיה הטוב ההוא[עריכה]
וברש"י: מה טובה היטיבו לו, אמרו כשהיו ישראל מחלקין את הארץ היה דושנה של יריחו ת"ק אמה על ת"ק אמה, והניחוהו מלחלוק, אמרו מי שיבנה בית המקדש בחלקו הוא יטלנו, ובין כך ובין כך נתנוהו לבני יתרו ליונדב בן רכב, שנאמר ובני קיני חותן משה עלו מעיר התמרים וגו' (שופטים א, טז).
ישנו נידון כאן בין המדרשים והמפרשים אם לאחר כל התחנונים של משה יתרו נשאר עמם או שהלך. דברש"י ביתרו (יח, יג) מבואר שיתרו "מששלחו והלך - היכן מצינו שחזר", ואילו בכלי יקר כאן נקט בפשטות שיתרו השתכנע ונשאר עמם. ויעוין באור החיים כאן שהביא שיש בזה ב' דעות במכילתא והאריך בביאור כל דעה. ולהצד שהלך יקשה קצת מרש"י כאן מדוע נשארה ההבטחה של "והיה הטוב ההוא" שקיימו אותה כשהגיעו לארץ, אם יתרו כלל לא הגיע עמם. וראה בספורנו כאן שכתב שאכן יתרו חזר לארצו, אך 'בניו הלכו עם ישראל בלי ספק', עיי"ש.
ובענין זה שנתנו את יריחו למי שיבנה ביהמ"ק בחלקו, נראה שבזה מבואר היטב מה שמבואר במקומות רבים שביריחו היתה קדושה מעין ירושלים, ולכן הריחו בה את ריח הקטורת ושמעו את הדלתות נפתחות וכדו', ואילו בצדדים האחרים לא היה ענין זה. וגם כאן רואים שהיה קשר הדוק בין יריחו לירושלים, ולכן נתנו אותה למי שיבנה את ביהמ"ק, ודו"ק.
ואמרו לי שעל פי הסוד ארץ ישראל מקבילה לגוף האדם, וביהמ"ק הוא כנגד הפה ויריחו כנגד האף, ולכן ישנו קשר הדוק ביניהם. ובזה מבואר היטב השם 'יריחו' מלשון ריח שהינו דרך האף, וזהו ענין ריח הקטורת הנזכר. וראה ברש"י במס' ברכות (מג. ד"ה שמן ארצנו), שכתב: "ועל שם הריח היתה נקראת יריחו".
ובענין נתינת העיר יריחו לבני רכב למרות החרם שהחרים יהושע – יעוין במשנ"ת בספר יהושע ו, כו. הארות חיים (שיחה) 09:03, 1 בפברואר 2021 (IST)
פסוק לג[עריכה]
ויסעו מהר ה' דרך שלשת ימים, וארון ברית ה' נוסע לפניהם דרך שלשת ימים[עריכה]
וברש"י: דרך שלשת ימים - מהלך שלשת ימים הלכו ביום אחד, שהיה הקב"ה חפץ להכניסם לארץ מיד. וארון ברית ה' נוסע לפניהם דרך שלשת ימים - ... ומקדים לפניהם דרך שלשת ימים לתקן להם מקום חנייה.
היינו שמה שכתוב פעמיים בפסוק "דרך שלשת ימים", אין הכוונה בשתיהן שווה, שבפעם הראשונה הכוונה שהדרך שעם ישראל היו אמורים ללכת היתה של ג' ימים - והלכו אותה ביום אחד, ובפעם השניה הכוונה שהארון הקדים לפניהם מרחק ג' ימים לתקן להם חניה. וכן הוא ברש"י לקמן (פס' לה): קומה ה' - לפי שהיה מקדים לפניהם מהלך שלשת ימים, היה משה אומר עמוד והמתן לנו ואל תתרחק יותר. הארות חיים (שיחה) 09:03, 1 בפברואר 2021 (IST)
פסוק לו[עריכה]
ובנֻחו יאמר שובה ה' רבבות אלפי ישראל[עריכה]
וברש"י: שובה ה' - מנחם תרגמו לשון מרגוע, וכן "בשובה ונחת תִּוָשֵעוּן" (ישעיה ל, טו).
יש להבין לפירש"י איך מִתְּקַשֵר המרגוע ל"רבבות אלפי ישראל". וראיתי בשם רבינו מיוחס שהכוונה היא: הנח והשרה שכינתך בתוך רבבות אלפי ישראל. וכעי"ז כתב בבאר יצחק, שחסר בי"ת השימוש, וכאילו כתוב 'ברבבות'. אולם המלבי"ם כתב שמשה אמר שכיון שנח הארון, ישובו וינוחו גם רבבות אלפי ישראל היגעים מן הדרך, עי"ש. וכעי"ז ביאר האבע"ז ששובה הוא מלשון מרגוע, שביקש שיניחם ולא ירגזו מאויב.
אמנם האונקלוס תרגם "תוב ה'", היינו שמשה ביקש שה' ישוב וישכון בכבודו בתוך רבבות אלפי ישראל. וביארו הרד"ק והרס"ג שלפי שבזמן הנסיעה עלה ענן ה' מעליהם ונסע לפניהם ויצא מהמחנה, לכן כשנח ביקש משה, שוב למקומך הראשון ושכון בתוך רבבות אלפי ישראל כבתחילה. הארות חיים (שיחה) 09:03, 1 בפברואר 2021 (IST)
רבבות אלפי ישראל[עריכה]
וברש"י: מגיד שאין השכינה שורה בישראל פחותים משני אלפים ושתי רבבות.
העירו שהלא השכינה שורה בכל מקום שיש עשרה מישראל וכבביהכנ"ס. וראה בתוס' בב"ק (פג. ד"ה שני אלפים), שכתב וז"ל: ולא שייך כאן הא דאחד דיני ממונות דכל בי עשרה שכינה שריא, דהכא אנביאים ואמשכן קאמר. והיינו שודאי שהשכינה שורה בביהכנ"ס כשעשרה מתפללים, אך אין השכינה שורה במשכן ועל הנביאים כשיש פחות מעשרים ושתים אלף יהודים. [ושמעתי שזוהי הסיבה שהיו כ"ב אלף לויים, להורות שהשכינה יכולה לשרות במשכן בעבורם בלבד, שהיו שני אלפים ושתי רבבות. ויש לבדוק את מקור הדברים, וכן יש להעיר שהלא היו עוד שלוש מאות לויים בכורים, כמבואר ברש"י לעיל (ג, לט).]
וראה עוד בספורנו כאן בסוף דבריו, שכתב: כי אולי היו ישראל אז מגיעים לאותו מנין בין אנשים ונשים וטף, עכ"ל. ומשמע מדבריו שאין הכוונה כאן לעשרים ושתים אלף איש, אלא להרבה יותר. הארות חיים (שיחה) 09:03, 1 בפברואר 2021 (IST)