שיחה:תוספות/שבת/לו/ב

ד"ה לא יתן

הקשו תוס' לרש"י דהא גם אחר שגרף או קטם נשאר מוסיף הבל יותר מכמה דברים שנשנו בפ' במה טומנין. ועי' בבעה"מ (דף יז: בדפי הרי"ף בסו"ד, במש"כ ולענין הטמנה וכו') שרש"י מחלק בין גפת שמוסיף הבל בכל שעה לבין גחלים קטומות שעוממות והולכות, והו"ד בר"ן (שם ד"ה אנו). וכ"כ תוס' לקמן (דף מח. ד"ה דזיתים) בשם רבינו ברוך. וברשב"א והר"ן (על הרי"ף ר"פ) הוסיפו להקשות, דהרי אמרו בירושלמי דמהני קטימה כל דהוא, ואע"פ שנשאר מוסיף הבל, וכן מוכח בעיקר הא שאסרו הטמנה משום מטמין ברמץ והרי רמץ הוא גחלים מעורבים עם אפר, וכן מוכח מדאמרו לקמן (דף לז.) דגחלים עוממות כקטומות אע"פ שודאי מוסיפות הבל. ובמאירי (שם) כתב ליישב 'דהמטמין בגפת מראה בדעתו שמכוין להחם כמה שיוכל, אבל זה מראה בדעתו שאין דעתו בחמימות גדול שהרי ממעטו בידים בקטימתו או בגריפתו', וכן איתא האי סברא ברש"י לקמן (דף לז: ד"ה שאני הכא דקטמה) 'וגלי דעתיה דלא ניחא ליה בצמוקי'. אלא דלכאו' אכתי לא נתיישבה הקושיא מעוממות. וי"ל דהמאירי בתי' זה ודאי ס"ל גם כתי' הבעה"מ, ורק דהוקשה לו דבקטימה אינם עוממות והולכות, רק מתמעטות קצת, וע"ז תי' באופ"א משום דגלי דעתיה ע"י שמיעט, אך מ"מ בגחלים עוממות שהולכות ליכבות לגמרי, מודה לתי' הבעה"מ. [וזה מחודש מה דלפי"ז נצט"ל דפליג על הבעה"מ דקטומות רק מתמעטות ואינם הולכות ליכבות לגמרי, וגם דלפי"ז יתפרש דגחלים עוממות דלק' ל"ז. דעוממות והולכות לכבות לגמרי]. עוי"ל דיש גילוי דעת דאין דעתו בחום גדול, במה שמניח האוכל על גחלים עוממות ולא על גחלים שאינם עוממות, ואע"פ דדילמא אין לו גחלים אחרות, מ"מ אין לנו למצוא בכל מקום אולי יש סיבה אחרת למה שמניח דוקא על גחלים שחומם מעט. [לפי הבעה"מ א"ש מה דלרש"י מכסה ל"ח קטימה, ורק דקשה מעוממות]. בן עזאי (שיחה) 17:09, 30 באפריל 2020 (UTC)