שיחה:תוספות/שבת/ג/א
ד"ה שניהם[עריכה]
בא"ד דאין סברא דע"י השני שעשה הנחה וגמר המלאכה יתחייב הראשון וכו'.
בגמ' כריתות י"ט ב' מבו' [לפי' רגמ"ה] דר"א דמחייב א' על האריג ואות א' סמוך לכתב, מחייב נמי במניח בשבת חפץ שעקר מע"ש. וצ"ע האם לפי"ז יחייב נמי ר"א בזה עוקר וזה מניח, [ובגמ' לק' צ"ג א' מפ' קראי לכולהו תנאי, ולא פי' נמי לר"א].
ואולי י"ל דמהקראי ילפי' רק דבעינן נמי הנחה ולא מחייבי' על עקירה והוצאה לבד.
ובלא"ה ילה"ק במש"כ התוס' דלגבי זה כתב אות א' ובא חבירו והוסיף השניה לא בעי' קרא למעטם דפשיטא דפטור, ואילו לר"א חייב, ויש להאריך בזה. בן עזאי (שיחה) 15:34, 28 במאי 2020 (UTC)
עוד ילה"ק להנוקטים דגדר מלאכת הוצאה אינו היצירה בחפץ שמשנה מקומו, אלא מעשה ההוצאה והמשא של הגברא, דא"כ מה הדמיון בין המניח חפץ שנעקר מע"ש לדינו של ר"א המחייב א' על האריג ואות א' סמוך לכתב, הרי באחת על האריג אין צירוף למעשה אריגה הראשון, אלא החיוב הוא מחמת דאריגת חוט זה חשוב מלאכה כיון שמצורף ליצירה שלימה, [ולכאו' פשוט דגם אם יארוג קוף את החוטים הראשון יהי' חייב], ומה שייך בהוצאה דאין כאן יצירה אלא מעשה, ובהנחה לא עשה אלא חצי מעשה.
ובאמת דיל"ע מהו הגדר לר"א דמחייב א' על האריג וא' על סמוך לכתב, וכי לר"א זהו חיוב כעין מכה בפטיש דכל שהשלים איזה יצירה הוי גמר מלאכה, זה צ"ב דא"כ באמת אמאי לא יהיה חייב משום מכה בפטיש, דהנה לגבי מכה בפטיש דנו הראשונים אמאי בכל מלאכה שהשלימה לא יהיה משום מכה בפטיש, ויש שתי' משום דל"ש מכה בפטיש רק מה שאינו גוף המלאכה, וא"כ צ"ב לר"א עד כמה דמצינו דחייב רק על השלמת היצירה שוב נחייבנו מצד מכה בפטיש, וילה"ק איפכא דלר"א מהו מלאכת מכה בפטיש, תיפו"ל דהוי בונה, דהרי גם השני יעשה כל המלאכה ויבוא הוא וישלימנה יהיה חייב מצד בונה ולא מצד מכב"פ ומה נ"מ במלאכת מכב"פ.
והנראה מזה דגם לר"א אין החיוב על השלמת היצירה, אלא דעצם המעשה מלאכה, ורק דקודם השלמת היצירה אי"ז שיעור חשוב וליכא כן מעשה מלאכה כלל, אבל כשמשלים המלאכה שוב חייב על עצם המעשה ולא על התוצאה, וא"כ שפיר מבואר מה דמדמה הגמ' לפי' הרגמ"ה מלאכת הוצאה למלאכת כותב דר"א יחייב בזה כמו זה, ודו"ק. בן עזאי (שיחה) 15:34, 28 במאי 2020 (UTC)