שיחה:תוספות/גיטין/עז/א

ד"ה וכדרב

שהרי הכא תקנת חכמים היא כו', יש לברר כוונת תוס' אי ס"ל דבדרבנן אפ' להתנות על דבר שלא בא לעולם משא"כ נחלת אביו דאו', או דילמא כוונתם דלא תקנו רבנן אלא לטובתו וכיון שאינו רוצה לא תקנו לו רבנן. בני הנעורים (שיחה) 10:17, 25 בדצמבר 2020 (IST)

ד"ה דין ודברים כו'

אלא ה"ט דאין לי עסק בך משמע אלא תהא לעצמך וזה ל"ש בשדה, יל"ע לפי"ז מאי נקט בכריתות דמעסק ידיו ורגליו סליק נפשיה ולא מגופה דשדה, הא אפי' יסלק נפשיה לא יועיל כיון דלשונו מורה שלא הוא יהא הבעלים אלא השדה לעצמה וזה לא שייך. בני הנעורים (שיחה) 10:17, 25 בדצמבר 2020 (IST)

ד"ה ת"ל ונתן

וי"ל ושלחה חזר וכלל כו'

צ"ב דזה חשיב כלל, אחר שאין המדובר כאן כלל על מעשה נתינת הגט אלא על תוצאתו, וגריע ממה שהביאו התוס' בהמשך דבריהם משדי חמור בין המצא לתמצא כיון ששם אף החמור שייך לעניין שהכלל מדבר במקום האבידה והחמור על האבידה עצמה, משא"כ כאן שמדבר רק על תוצאת המעשה. בני הנעורים (שיחה) 14:18, 7 בפברואר 2021 (IST)

ד"ה וכדרב כהנא

ועוד דאמרינן באיזהו נשך דבעינן שיעשה התנאי אותו שצריך לתנאי כו'

לכאורה תמוה שהרי בדברי רבא מיירי באומר 'אי אפשי' ואם כן מדוע אינו חשוב אותו שצריך לתנאי, וכי הגדרת המרוויח מן התנאי הוא דווקא מי שממונו מתרבה בעבור זה ולא מי שחפצו בתנאי הזה, ושמא משום כך המשיכו התוס' שהראיה מרבא אינה לעצם העניין אלא ליישב הקושיא דמאי שנא מירושה דאורייתא. ובלא"ה יש לומר שסוברים התוס' שאין צריך לכך שתי ראיות. בני הנעורים (שיחה) 14:18, 7 בפברואר 2021 (IST)