שיחה:שולחן ערוך/אורח חיים/רמט

סעיף ד

באחד שקיבל על עצמו תענית ביום שישי עד מתי יתענה, כתב המחבר שיחכה עד צאת הכוכבים, וברמ"א כתב דכיוון שהתפללו הציבור יכול מיד לאכול ואפי' התפללו בפלג המנחה, וביאר דברי במשנ"ב דכיוון שהתפללו קיבלו עליהם שבת, ולכאו' יש לברר שורש מחלוקתם.

והנראה ע"פ מחלוקת הט"ז (רצ"א) והב"ח (תע"ב) בגדר דין קבלת שבת (האריך בדבריהם בספר טל לישראל סי' א להגר"י גנס שליט"א) אי הוה יום שישי מקודש ואסור בעשיית מלאכה, או הוה שבת ממש, ובזה נחלקו המחבר והרמ"א דהמחבר ס"ל דהוה אך יום שישי מקודש וא"כ עדיין חלה עליו חובת התענית ואינו יכול להפטר אפי' התפללו הציבור מנחה וקיבלו עליהם שבת, אומנם הרמ"א ס"ל דהוה שבת וממילא נפטר מחובת התענית שהיתה על יום שישי לבדו. כן נראה לי. בני הנעורים (שיחה) 09:58, 25 בדצמבר 2020 (IST)