שיחה:שו"ת רבי עקיבא איגר/א/ס

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הנה הגרעק"א כ' דדין בדיקה אצל אשה אינו לברר שלא ראתה דם מקודם, דלעולם איכא למיחש דראתה ואבד, אלא הבדיקה לברר שאינה רואה ברגע הבדיקה, וזה מאלים את חזקת טהרתה. והנה בשביל לידע שאינה רואה ראיה גמורה בהרגשה אי"צ בדיקה, אלא יכולה ליתן דעתה לשים לב שעכשיו אינה מרגשת, [דהא בזמן מועט לא חיישי' דארגשה ולאו אדעתה], וא"כ לכאו' עיקר דין בדיקה הוא רק מדרבנן כדי לברר דאינה טמאה מדרבנן ע"י ראייה שלא בהרגשה, ולזה צ' לבדוק שאינה רואה עכשיו שלא בהרגשה. וקשה דכ"ז ניחא למסקנא, אבל להו"א דגמ' דטהורה דאמר שמואל אף מדרבנן ולא טמאו חכמים ראיה שלא בהרגשה, א"כ מהו כל עיקר דין בדיקה אצל אשה [בז' נקיים או קודם תשמיש], הרי בשביל לידע שאינה רואה עכשיו בהרגשה אי"צ מעשה בדיקה, ואם לבדוק על ראיה שלא בהרגשה הא אינה מטמאה כלל.

ואולי אפ"ל דהן אמנן דדין בדיקה הוא רק מדרבנן, אבל לא בכדי לברר דאינה ע"י ראיה שלא בהרגשה, אלא דמדרבנן הצריכו להחמיר בדיקה ולא סגי לסמוך על מה שאינה מרגשת.

עוד יש לדון דהנה אין לסמוך על מה שאינה מרגשת בשעת הטלת מ"ר וכיו"ב, ודילמא אין החזקה שנוצרת ע"י מה שאינה מרגישה כלום מאלימה את חזקת טהרתה גם ביחס לאותה שעה של הטלת מ"ר, ואילו בדיקת עד דמהני גם בשעת הטלת מ"ר, א"כ מאלים למפרע גם את אותה שעה ע"י חזקה דהשתא, ויל"ע בזה.

עוד יש לדון דאולי כד ס"ל דשמואל טיהר גם מדרבנן, ס"ד נמי דחיישי' לארגשה ולאו אדעתה גם בזמן מועט. בן עזאי (שיחה) 19:45, 26 במאי 2020 (UTC)