שיחה:רש"י/שבת/פג/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רש"י ד"ה הן[עריכה]

קס"ד היסטן משמע שהוסטו דהיינו משא ולא כשאר היסיטות שבתלמודא דמשמעו שהטמא הסיט האחרים. תמוה מדוע הבינה כך הגמרא בהו"א, ובפרט שאין לזה כל שייכות לסוגיית הגמרא כאן. ש"ס יידן (שיחה) 22:31, 30 במאי 2020 (UTC)

רש"י ד"ה לכל דבריהם[עריכה]

מהד"ה של רש"י משמע שהלימוד הוא מכך שכתוב להדיא שהן כזבים לכל דבריהם וא"כ הכל בכלל גם משא. אך רש"י אחר כך פירש שאם אינם מטמאים אלא במגע מאי כזבין לימא כטמאי מתים, ויש לדקדק. ש"ס יידן (שיחה) 21:45, 30 במאי 2020 (UTC)

רש"י ד"ה מתקיף[עריכה]

בסופו, הכי איבעיא ליפלוגי ע"ז אין היסטה טמא ר' עקיבא אומר היסטה טמא. יש לדקדק קצת שלעיל בד"ה בשלמא כתב רש"י הכי איבעי ליה למתני מגען ולא היסטן, היינו ששם כתב רש"י שיש להזכיר גם את דין מגע וכאן השמיט דין זה. ש"ס יידן (שיחה) 21:45, 30 במאי 2020 (UTC)

רש"י ד"ה כרע[עריכה]

אם ללמד שיטמא הזב כלי שטף במגע והלא כבר נאמר הנוגע בבשר הזב יכבס בגדיו, אם הנוגע בו יכבס בגדיו שהן כלי שטף, הוא עצמו לא יטמא כלי שטף במגע, ע"כ. יש לדון בדין מטמא אדם לטמא בגדים אם הגדרתו שהאדם נטמא והבגד נטמא מהאדם או שבגד שלבוש על אדם חשוב כאילו אף הוא נגע במת, ובנוסח השני יש לדון עוד שאולי אף נחשב שהוא טפל ובטל לאדם ובמגעו נטמא אף הוא, ולהצד השלישי לא יבואר כל כך הכל שכן שהזכיר רש"י שאף שהבגדים טמאים אין ללמוד מכך שיטמא הזב כלי שטף במגע. ובעיקר דברי רש"י לכאורה היה אפשר ללמוד כן בכ"ש אחר שאם מטמא אדם כ"ש שיטמא כלי שהרי לא מצינו דבר שיטמא אדם וכלי לא יטמא. ש"ס יידן (שיחה) 22:31, 30 במאי 2020 (UTC)

שם[עריכה]

להביא אוכלין ומשקין וכלים כו'. צ"ב מהיכן למדנו אוכלין ומשקין. ש"ס יידן (שיחה) 22:31, 30 במאי 2020 (UTC)