שיחה:רש"י/שבת/סד/ב

רש"י ד"ה לחצר

דעת רש"י שכבול המוזכר במשנה הוא לכולי עלמא בכיפה של צמר, וכבר הקשו עליו התוס' לעיל שהרי מפורש במשנה שלא תצא עמה אלא לחצר ואם כן מפורש להדיא שלרה"ר אסורה לצאת ובגמרא שם מבואר שלמ"ד כבול כבלא דעבדא מותרת לצאת לרשות הרבים בכיפה של צמר. והיה אפשר לומר שלדעת רש"י ובפאה נכרית לחצר הוא ענין אחר ו"בכבול" נמשך על דברי המשנה קודם לכן שמותרת אשה לצאת בכבול אף ברשות הרבים. אמנם יעויין להלן בגמרא תנן בכבול ובפאה נכרית לחצר, ומבואר שהגמרא למדה כן בדברי המשנה ודלא כהצעתנו, ואולי הוא רק למ"ד כבלא כיפה של צמר, ודוחק. ש"ס יידן (שיחה) 23:55, 9 במאי 2020 (UTC)

רש"י ד"ה וחכמים

שן תותבת

ל"א שן תותבת שן של אדם היתה ואהיתירא דלעיל קאי כו'. אמנם בגמרא להלן (סה.) דנה הגמרא על דין שן של זהב ומצטטת לשון המשנה: שן תותבת שן של זהב, משמע להדיא כפירושו הראשון של רש"י שהכל עניין אחד, ואינו המשך לנדון הקודם במשנה. ש"ס יידן (שיחה) 23:21, 9 במאי 2020 (UTC)

דילמא מיחייכי

כן דעת רבותיו של רש"י בביאור דין המשנה, אך עיין להלן (סה. ד"ה אבל) מה שהקשה רש"י על שיטתם ופירש באופן אחר. ש"ס יידן (שיחה) 23:21, 9 במאי 2020 (UTC)

רש"י ד"ה דלא מאיס

וליכא למימר דמשלפא ליה משום דמחכו עלה. צ"ב מדוע שינה מפשטות הגמרא שהחשש הוא משום מאיס שכיון שאינו מאוס לכן אין לחשוש שתסירנו מחמת מאיסותו. אך יעויין בראש הפרק שמבואר שם שגם בטניפן אין החשש אלא שתסירנו קודם טבילתה כדי שלא יטנף המים ומשמע שעצם היות הדבר מאוס אינו סברא בפני עצמו שתסירנו מחמת כן, ואולי לכן הוצרך רש"י להוסיף שהחשש הוא משום דמחכו עלה. אלא שאם כן צ"ב למה מוסיפה הגמרא טעם דמאיס, ואולי טעם דמחכו הוא משום דמאיס. ש"ס יידן (שיחה) 23:55, 9 במאי 2020 (UTC)

יל"ע לעיל בחוטי שיער מטונפים בטיט למה הוצרכו לטעם שתורידם בטבילתה, ולא חששו שמא יחייכו עלה ותורידם. הרב דב קצבורג (שיחה) 09:43, 26 במאי 2020 (UTC)