שיחה:רש"י/פסחים/נה/ב

רד"ה גומרה

בא לפרש את הברייתא השניה בעמוד זה ת"ש רבי מאיר אומר כו' שאם לא כן היה לו לפרש כן במשנה, אלא ששם הברייתא מתייחסת מפורש לנושא זה ולכן הקדים רש"י לפרש זאת כבר ברישא דברייתא. ש"ס יידן (שיחה) 01:35, 19 בינואר 2021 (IST)

רד"ה שכן

ברש"י מבואר שטעם ההיתר הוא כיון שאשכחן בהן היתר קצת בחולו של מועד הלכך בארבעה עשר דקיל שרי לכולי עלמא. ובאמת שטעם זה יש להבינו שהרי הטעם לאסור מלאכה בי"ד מבואר ברש"י בריש הפרק שהוא כדי שיעסקו בהכנות לפסח ואם כן הוא ענין אחר מאיסור מלאכה בחול המועד ואינו שייך לקדושת היום ומה שייך לדמותו לדין חול המועד.
עוד יש להבין עצם הדבר שלא התירו אלא לעבוד עד חצות ולא יותר. וזו הקושיא רק אם דברי המשנה הם אף לדעת רבי יהודה שעד חצות אסור, אך לדעת רבי מאיר לא קשה שהרי אחר חצות זה איסור גמור וקודם לחצות רק מנהג, וגם לדעת רבי יהודה אפשר ליישב כעין זה שאף שהוא איסור אך הוא איסור שקיבלו על עצמם או כעין זה ולא איסור גמור.
וכן יש להבין מדוע היה ה"א שאם יכול לגמור בי"ד הוא סיבה להתר. ומדוע אם התחיל קודם י"ד מותר לגמור בי"ד וכן משמע שאם התחיל ולא יכול לגמור בי"ד אסור להמשיך בי"ד.
ואשר היה נראה להציע לפני הלומדים שטעם האיסור של עשיית מלאכה אחר חצות הוא שיעסקו בהכנות לפסח ואילו האיסור עד חצות הוא שמא על ידי שיעסוק במלאכה יבוא להימשך ולעסוק גם אחר חצות במלאכה, וממילא באופן שיכול לגמור את שהתחיל מותר לו לעשות בי"ד לא מחמת שהתחיל כבר קודם שהרי אם לא יגמור לא התירו, אלא מאחר שיגמור קודם חצות ואין לחוש שימשך לאחר חצות. ונראה שאלו האמנויות כיון שיש להם עבודתם או מקצת עבודתם גם בחול המועד אין לחוש שיוסיפו לעבוד בערב הפסח ויבואו לעבוד אחר חצות כיון שיכולים להמתין ולהרוויח לחמם בחול המועד עצמו (אף שבאופן פחות יותר על ידי בנ"א שבאין ממדינת הים וכדומה). ומטעם זה לא התירו לעבוד אלא עד חצות אך אחר חצות אין כל טעמים אלו מספיקים. ודוק בזה. ש"ס יידן (שיחה) 01:35, 19 בינואר 2021 (IST)