שיחה:רש"י/יומא/לה/ב

רש"י ד"ה מיתיבי

בדברי רש"י יש לדקדק בכמה דברים, חדא מה שכתב שיש בהם צמר בתכלת ה"ה שיכל לומר תולעת שני שאף היא צמר צבוע, ובאמת כל המינים היו צמר מלבד הפשתן.

ובמה שכתב ומשום דלא רמזה משה באורייתא והילכתא הוו גמירי לה אתא יחזקאל ואסמכיה אקרא כו', תמוה ביותר הרי כוונת הגמרא היא להקשות ששם מבואר שעשו הפך מה שדרשה הגמרא מהפסוק ומה הצורך לומר את כל זה שמשמע שבא רש"י לבאר מדוע אין כאן חשש של דברי תורה מדברי קבלה לא ילפינן. ואם כוונת רש"י לומר הטעם שהוצרך יחזקאל לומר להם אם הוא דין תורה מדוע הזכיר הילכתא גמירי לה ולא את הילפותא שאמרה הגמרא, וע"כ שכוונתו לפי ההו"א שהפירוש ביחזקאל הוא להפך מהדרשה ואם כן זו קושיה ככל הקושיות שקשה גם בלי הסבר זה וכנ"ל, וצ"ע.

וגם צ"ב שאם מדובר על הכהן הגדול בלבד מהו לשון "כהנים" המוזכר בפסוק, וצ"ל דהיינו כהנים דעלמא, וגם זה ק"ק. ש"ס יידן (שיחה) 01:33, 14 במאי 2021 (IDT)

רש"י ד"ה לעני אומרים

כלומר אם באו ב"ד שלמעלה לחייב עניים ע"י הלל כו'. בפשטות כוונתו ב"כלומר" להפקיע שלא נפרש שזהו מעשה שארע שעני ועשיר ורשע באין לדין אלא שתאורטית זה תיאור המתרחש בבית דין של מעלה. אך יתכן לומר שכוונת רש"י לומר ענין נוסף, שלכאורה יש לדקדק ברש"י הלשון "אם באו ב"ד שלמעלה" ומה הפירוש אם באו וכי למה שלא יבואו לחייבם אם אכן עשו כך וכך, וצ"ל שכידוע מידת הרחמים מחזרת אחרי כל טצדקי לפטור מן הדין אף שהאומר הקב"ה וותרן יוותרו מעוהי, וממילא יש לומר שעני בעלמא המגיע וטענתו עמו יתכן ואכן ישתמשו בטענה זו כדי להמתיק את דינו, אלא שמכל מקום אם באו ב"ד שלמעלה לחייב עניים - אזי עושים זאת על ידי שמביאים ראיה מהלל. ש"ס יידן (שיחה) 01:04, 14 במאי 2021 (IDT)