שיחה:משנה ברורה/אורח חיים/תרלט

עלה למיטה בלילה ראשון מפני הגשמים

דעת רבינו שלפי דעת המחבר שאף בלילה ראשון אין צריך לאכול בסוכה ביורדים גשמים, הוא הדין במצטער משום טירחה שאינו צריך לקום מן המטה משום מצטער. ובירח למועדים (סימן יא) הלך בזה רבינו לשיטתו (לעיל סקל"ה) שפטור ישיבה בסוכה בשעת ירידת גשמים הוא משום מצטער, ולפיכך כתב שה"ה במצטער משום טירחה אינו צריך לקום מן המטה. אך לשיטת הגר"א (ביאור הגר"א ס"ה; מעשה רב אות ריז) וצפנת פענח (סוכה פ"ו ה"ב) שפטור סוכה בשעת ירידת גשמים הוא משום שאין שם סוכה עליו, אם כן אין הכרח מפסק השו"ע שבלילה ראשון אי"צ לישב בסוכה בשעת ירידת גשמים שהוא סובר שנאמר פטור מצטער אף ביום הראשון, כי אף אם יודה לדעת הרמ"א שלא נאמר דין מצטער ביום הראשון אכתי אפשר שיסבור שאין לו לאכול בשעת ירידת גשמים כיון שאין שם סוכה עליו.

עוד העיר שם מדברי הביאור הלכה בשם בכורי יעקב, שמה שאמרו על פטור מצטער שהעושה דבר אע"פ שהוא פטור הרי זה מעשה הדיוטות, אינו אלא כשפטור בעת הישיבה, אבל מי שפטור משום טירחה לשוב כמו בעלה על מטתו, בכה"ג אדרבה יש לו קיבול שכר על כך כמו בשותה בסוכה שאף שפטור מן הדין, אמרינן דהשותה בסוכה הרי זה משובח. ובפשטות מבואר שחלוק פטור מצטער בגוף הישיבה שאין בכך קיבול שכר ממצטער צדדי שעצם הישיבה ישיבה מעליא ומקבל עליו שכר. וא"כ איך הוציא רבינו מפסק השו"ע שמצטער מגשמים פטור ביום הראשון, שאף מצטער שעלה על מטתו פטור ביום הראשון, דילמא שאני מצטער דגשמים שחסר בעיקר הישיבה [עי"ש שהוסיף לבאר שמצטער בגשמים אין לו שם ישיבת סוכה, ואילו מצטער שעל מטתו אינו אלא פטור במצוה, והביא כן מספר ברכת יעקב לרבי זלמן נטע ליבוביץ נכד הגרב"ד (הוספות בסוף הספר, סימן ט)]. ויישב, שרבינו מבאר חילוק הבכורי יעקב באופן אחר, שלא נאמר שחשוב עושה מעשה הדיוטות אלא באופן שגם בשעת הישיבה יש לו פטור דמצטער, ולכן בגשמים דוקא חשוב עושה מעשה הדיוטות משא"כ בעלה על מטתו שכשיושב בסוכה מקיים המצוה כראוי. ועי"ש מה שביאר הטעם ששותה בסוכה הרי זה משובח. סיני ועוקר הרים (שיחה) 19:56, 14 באוקטובר 2019 (UTC)