שיחה:ירושלמי/יומא/ו/ד

אמר ליה צחינא טובא

בדרכי משה (או"ח סימן תריב סק"א) ובבית יוסף (סימן תריח) הביא דברי הירושלמי בהלכה זו: רבי חנינא הוי יתיב קמי דרב חנא ביום כיפור, אמר ליה צחינא טובא, אמר ליה זיל שתה. בתר שעתא אשכחיניה, אמר ליה מהו צחותיה עבריה. אמר ליה מכיון דשרית לי אזלת צחותא. וכתב הדרכי משה: שמעינן מינה דאין היצר מתאווה אלא לדבר האסור, הילכך שפיר דמי למיעבד הכי.

כאשר הוגלה רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל בעל 'חזון יחזקאל' לגלות בסיביר, נשפט תחילה לעונש מוות שהומר לבסוף לחמש שנות עבודת פרך בסיביר. רבי יחזקאל הוטרד רבות בשאלה, בשל מה באו עליו כל התלאות. לבסוף תלה את הסיבה לכך במעשה שהיה ביום כיפור שניגש אליו בחור ושאלו אם מותר לו לשתות מים כי צמא הוא וחלש מאד. מכיון שמראה פניו היה טוב כבריא אולם, נמנע רבי יחזקאל מלהתיר לו את השתיה, אבל למעשה הבחור לא החזיק מעמד בצום ושבק חיים ל"ע. רבי יחזקאל תלה את הקולר בעצמו, ואמר כי היה צריך לשים מול עיניו את הסיפור המובא בירושלמי כאן, ולהתיר לו את שתיית המים. מסתבר, כך הסיק, שנתחייבתי בגלל זה גלות המכפרת. (מלך ביפיו ח"א עמוד 205 בשם רבי אברהם דב אוירבך זצ"ל אב"ד טבריה ששמע מרבי יחזקאל, הובא גם בשבת שבתון דיני חולה ביוה"כ מרבי יצחק זילברשטיין, בני ברק תשנז, עמוד קמט, ושם הנוסח "מעשה בגאון אחד מגדולי ישראל זצ"ל שהוגלה לסיביר"). סיפורי צדיקים (שיחה) 08:06, 28 בספטמבר 2022 (IDT)