שיחה:בבלי/שבת/פח/ב

כל דיבור ודיבור שיצא מפי הגבורה נחלק לשבעים לשונות

כך גם בגמרא בסוטה (לה.) הוקש הכתוב 'הואיל משה באר את התורה' (דברים א ה) לנאמר במק"א (שם כז ח) 'באר היטב', ולמדנו כי התורה נכתבה בשבעים לשון. מאידך במסכת סופרים (פ"א ה"ז) למדנו: מעשה בה' זקנים שכתבו לתלמי המלך את התורה יונית, והיה היום קשה להם לישראל כיום שנעשה העגל. ובדברי ימי הצומות הנדפס בסוף מגילת תענית, ונזכר כבר בגאונים, נאמר: בשמונה בטבת נכתבה התורה יונית בימי תלמי המלך ובא חשך לעולם שלשה ימים, ע"כ. הרי לנו כעין סתירה בייחסם של חז"ל לתרגום התורה ללשונות לעז.

אמנם התשובה היא כי צורת היחס החיובית לתרגום התורה היא של "נחלק" לשבעים לשון, כלומר כל אחד מהלשונות אינו אלא "חלק" וערוץ מסויים הכלול בדיבורו של הקב"ה, אך פשוט שאין בכוחה של אף לשון כשלעצמה להקרא בשם "תורה" כלל. משא"כ לתרגום התורה של תלמי, ניתן יחס כביכול התרגום הוא חזות הכל, כאילו התורה חסרה דבר מה והתרגום הוא שמשלים אותה. תרגום שכזה הוא ממש החשכת אור התורה, לצמצם את חכמתה העצומה והכוללת, לשפה שהיא כולה כלולה באחד משבעים חלקים שבה. דבר זה גרם שלשה ימי חושך בעולם. (רבי גדליה, עמוד כה)