שיחה:בבלי/שבת/עו/א
המוציא תבן כמלא פי פרה[עריכה]
"...היה זה בליל ש"ק או במוצש"ק, הלכתי ל'לדרמן' בכדי 'לתפוס' את מרן מיד לאחר התפילה. תמיד היו הרבה אנשים סביבו, אבל נוכחתי לדעת כי דווקא בשבת זו, הוא היה מוקף בהמון אנשים שחפצים לשאול אותו שאלות ולבקש ברכות וכו', עד שאין לי סיכוי לקבל תשובה בזמן הקרוב, ואני הייתי חייב לשוב לישבתי. חשבתי לעצמי, הרי כל מחשבתו של מרן מונחת בכל עת בלימוד התוה"ק - גם בהיותו מוקף אנשים ושאלות - ואם כך, ברור לי שאם הוא ישמע שאלה בתוה"ק אפילו אם היא מרחוק, הוא ישיב לי על כך לאלתר. וממחשבה למעשה - שאלתי בקול חזק וברור: "מה השיעור של 'פי פרה'"? וכמו מפי הגבורה נעניתי מיד וללא שיהוי בקולו הבלתי נשכח של מרן: "טפח".
התרגשתי, איך דבר שלא מצאתי מבואר בשום מקום, ושאלתי תלמידי חכמים ולא ידעו להשיב לי, נענה על ידי מרן שר התורה שכל רז לא ניס ליה, מידית וללא שיהוי, בלי יכולת לראות אפילו מי הוא הפונה. זה רק הוכיח כמה מחשבתו של מרן תפוסה כל העת בתוה"ק לבדה. חשבתי לשאול מה המקור לכך, אך התביישתי לעשות זאת שוב במעמד ובצורה שכזו" (קולי באשמורת עמ' 17). סיפורי צדיקים (שיחה) 00:27, 21 במאי 2023 (IDT)
ואין מצטרפין זה עם זה מפני שלא שוו בשיעוריהן[עריכה]
לכאורה היה מקום לומר שמה שאין מצטרפין רק בגלל שלא שוו בשיעוריהן הוא דווקא בעלי שום ובצל שהם מין אחד יבשים ולחים ולכן כל טעם החילוק הוא משום דלא שוו בשיעוריהן אך שני מינים שונים כעמיר ועשבים אפשר שמכל מקום לא יצטרפו זה עם זה, וכך היה משמע על פניו מפיסקת הגמרא בהמשך עלי שום ועלי בצלים כו' ואין מצטרפין זה עם זה כו' משמע שהוא ענין אחד שהרי אחר כך אין הגמרא דנה אלא על צירופם ואינה מזכירה עוד את עלי השום והבצל. אך ברש"י (ד"ה אין) כתב להדיא דין זה לענין תבן ועצה, וכן משמע לכאורה בגמרא שדימתה דין זה לצירוף בגד עם שק, עור ומפץ, ויל"ד בזה. ש"ס יידן (שיחה) 22:57, 21 במאי 2020 (UTC)