שיחה:בבלי/שבת/עב/ב

נתכוין להגביה את התלוש כו'

אינו דומה למחלוקת רבי שמעון ורבי יהודה לענין אינו מתכוין, כי שם כוונתו לפעולה זו אלא שיש לדון לגבי תוצאה נגררת לפעולה זו. משא"כ כאן הנדון הוא על עצם הפעולה רק שנתכוון לפעולה אחרת ועשה זו. ש"ס יידן (שיחה) 21:26, 18 במאי 2020 (UTC)

דהא לא נתכוין לחתיכה דאיסורא

יש לדון אם כוונתו שחיתוך של איסור מוגדר כפעולה שונה מחיתוך של היתר וכן הדין בכל פעולת איסור ששונה היא במהותה מפעולה של התר, או שהוא דין בחיתוך דווקא שחיתוך של איסור הגדרתו "תלישה" ושונה מחיתוך של התר שהגדרתו "חתיכה" בעלמא. ולהלן במקור דבריו של רבא מבואר להדיא שהוא הדין לענין חלב שסבור ששומן הוא ואכלו ושם אכילת שומן או חלב הגדרתם זהה וע"כ שיש חילוק בהגדרת מעשה איסור ומעשה התר. ש"ס יידן (שיחה) 21:26, 18 במאי 2020 (UTC)

ואלא דחזי אנדרטא

יש לדון מה הוסיפה הגמרא במקרה זה יותר מהמקרה הקודם, ובפשטות הו"א שדווקא אם מתכוון לשמים שרי אבל אם אינו מתכוון לשמים אפילו שאינו מתכוון לשם עבודה זרה יהיה אסור, וזה צ"ב. עוד יש לדון האם הגמרא מתכוונת באופן שאותה אנדרטי אכן היתה מיועדת לעבודה זרה ויש לדון אם כוונתו היתה לע"ז או לא ובדומה למקרה הקודם שהשתחווה לע"ז והיה סבור שאינו ע"ז אלא בית כנסת ה"ה כאן השתחוה לע"ז והיה סבור שזה אנדרטי, אך ברש"י מבואר לא כן שפירש בפשטות שאנדרטא זו היא צורת המלך שעושין לכבוד המלך ומשתחוה לה ולא לשם אלהות, וכן משמע ממה שדנה הגמרא אם קיבל עליו לאלוה ולא דנה אם מתכוון להשתחוות לע"ז, דהיינו שצריך שיקבל עליו כאלוה כדי שתעשה זו עבודה זרה והשתחוויה לה תהיה חשובה ע"ז. ובעיקר דברי רש"י צ"ב שברש"י משמע שאינו משתחוה לה לשם אלהות וזה לכאורה דיון הגמרא בהמשך ומדוע הקדים רש"י ופירש כן, אלא אם כן מה שהוסיף "ולא לשם אלהות" חזר בזה לעצם צורת המלך וכאילו כתב שעושין אותה לכבוד המלך ולא לשם אלהות ומשתחוה לה, והדיון הוא על מעשה ההשתחוויה שלו, ויל"ד בכל זה. ש"ס יידן (שיחה) 21:34, 18 במאי 2020 (UTC)