שיחה:בבלי/ראש השנה/ב/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

במתני' באחד בשבט ראש השנה לאילן כדברי בית שמאי בית הלל אומרים בחמשה עשר בו[עריכה]

והיינו דגבי שנת המעשר תחילת שנה חדשה הוא בט"ו בשבט, ונפק"מ הן לגבי עישור משנה לשנה והן לגבי שנת מעשר שני ושנת מעשר עני. והנה כל זה גבי שנת המעשר ולגבי שנת השמיטה מקובל בספרי האחרונים דאיכא ג' דיעות בראשונים לגבי תחילת וסוף שנת השמיטה באילנות, אימתי ראש השנה לאילנות לגבי קדושת פירות שביעית: א) דעת הרמב"ם דתחילתו וסופו ביום א' תשרי, והכי נקטינן מעיקר הדין. ב) דעת הר"ש דתחילת שנה שביעית א' תשרי וסופו ט"ו בשבט, והיינו דאילן שחנט בין יום א' תשרי דשנה השביעית לבין יום ט"ו בשבט דשנה השמינית קדוש בקדושת שביעית, והכי נראה דעת הראב"ד בתורת כהנים. ג) דעת הערוך והר"ח דתחילתו וסופו תליא ביום ט"ו בשבט, דומיא דגבי מעשר, דשנת השביעית גבי פירות האילן הוא מיום ט"ו בשבט בשנה השביעית עד יום ט"ו בשבט בשנה השמינית, וכל שחנט בין ט"ו בשבט לט"ו בשבט פירותיו קדושים בקדושת שביעית. והנה החזו"א מציין דהגר"א בתו"כ שינה הגירסא והשמיט תיבת ט"ו בשבט ומשמע דפליג אשיטות ר"ש ור"ח וסבירא ליה כהרמב"ם, אמנם בביאור חפץ חיים על תו"כ חזינן דביאר כוונת הגר"א באופן אחר. עוד יש לציין דהשל"ה נקט דדעת הרמב"ם כדעת הערוך, אך החזו"א ופאת השולחן פליגי עליה בהבנת דעת הרמב"ם. והעיר הגרמ"ט דינקל דבשיטת דעת רש"י (במסכת סוכה גבי לולב ואתרוג מיד עם הארץ) דנקטו האחרונים בדעתו דסבירא ליה כהרמב"ם דשנת השמיטה נקבע ביום א' תשרי, לכאורה אינו מוכרח לגבי סוף שנת השמיטה ויתכן דגבי זה סבירא ליה כהר"ש והראב"ד, עכ"ד. פניני משה (שיחה) 16:11, 5 במרץ 2021 (IST)

בגמ' למלכים למאי הלכתא[עריכה]

לפו"ר היינו מאי נפק"מ להלכה אימתי מתחיל שנה חדשה של המלך, ולזה תירצו "לשטרות" דנפק"מ לגבי כתיבה בשטר דכותבין בשטר איזה שנה זה למלך. אמנם עי' רש"י וצ"ע מדוע לא פי' כפשוטו, וכמו"כ צ"ע לפי"ז מאי תירוץ הגמ' בקצרה "לשטרות" אך לגבי"ז עי' רש"י ד"ה שטרי. פניני משה (שיחה) 16:11, 5 במרץ 2021 (IST)

ברש"י ד"ה למלכים[עריכה]

וקבעו חכמים. עי' בגמ' ע"ב "מנין למלכים וכו' שנאמר בשמונים שנה וכו' אף מלכות שלמה מניסן". בתוד"ה לשטרות וכו' צריך לפרש שהודו המלוה להלוה שהלואה אחת היא. צ"ע האיך אפשר עפ"י הודאתם גרידא להוציא מלקוחות, הלא יתכן דזה באמת מלוה על פה ועשו קנוניא להוציא מלקוחות ולומר דזה אותה הלואה שעליה כתבו שטר. פניני משה (שיחה) 16:11, 5 במרץ 2021 (IST)

ברש"י ד"ה למלכים[עריכה]

משום שלום מלכות. משמע דזה מלך עכו"ם ועי' תוס' דנתקשו בזה, ואולי אפש"ל דאף במלכי ישראל שייך טעמא דשלום מלכות ובפרט במלך רשע דאין לנו ענין לספור לפי שנות מלכותו לולי ענין לשם מלכות. פניני משה (שיחה) 16:11, 5 במרץ 2021 (IST)

ברש"י ד"ה לשמיטין וכו'[עריכה]

מן התורה. אולי אתי לאפוקי דמדרבנן אף לפני ראש השנה אסור, אמנם באמת תוספת שביעית נמי דאו' כדלקמן בגמ'. פניני משה (שיחה) 16:11, 5 במרץ 2021 (IST)

ברש"י ד"ה שטרי חוב המוקדמין[עריכה]

אבל ראינו שהלוהו מנה בתמוז. משמע דאותם עדים שמעידים על השטר מעידין על ההלואה, וצ"ב האיך אין זוכרים מה קדם למה ובפרט דאם הלואה קדם לשטר ודאי היו זוכרים בשעת חתימה אשטר שכבר היה מעשה ההלואה. ויל"ע אמאי לא פירש"י דאיירי בב' כיתי עדים אחת מעידה על כתיבת השטר ואחת על ההלואה, ואולי אי אפשר להחשיבם יחד ליעשות מלוה בשטר, ויל"ע. פניני משה (שיחה) 16:11, 5 במרץ 2021 (IST)