שיחה:בבלי/פסחים/פח/א

א"ר זירא שה לבית מכל מקום

פירש רש"י איש בעל הבית יקחנו לכל בני ביתו ואין צריך דעתן. וצ"ע מה הועיל ר' זירא בכך הרי מכל מקום אי אפשר לקיים שניהם וכיון ששני האפוטרופסין הימנוהו על פסחן ע"כ צריכים אנו לבוא לדין ברירה. ועיין בתוס' (ד"ה שה) שפירשו שהוא משום דשה לבית אבות דרבנן. וקשה איך נעמיס פירוש זה בלשון ר' זירא שה לבית מכל מקום. ובדעת רש"י שלא הזכיר דבר מזה היה נראה לבאר שר' זירא חדית לן שדין המינוי של שה לבית אבות פירושו שאין המינוי מינוי פרטי על כל אחד ואחד מבני הבית אלא שיש צורה של מינוי לבית היינו שממנה הפסח על כל בני הבית, וממילא כשיבוא היתום ויאמר שדעתו להיות כבן ביתו של זה ולא של זה הרי אף בלא דין ברירה שפיר מצי אכיל מפסחו של זה. והיינו שאין כל סתירה בין מינויו של זה למינויו של זה ושניהם יכולים להיות אמת שהוא מינה על כל בני הבית והוא מינה על כל בני הבית אלא שעכ"פ יכול היתום להעמיד עצמו כבן בית במינוי של זה ולא של זה, ואת זה יכול לעשות אף אחר השחיטה ואין בכך כלום. ש"ס יידן (שיחה) 00:15, 16 בפברואר 2021 (IST)