שיחה:בבלי/פסחים/נד/ב
וי"א על המטבע שיצא[עריכה]
במסורת הש"ס הובא דיבור מרש"י המפרש דבר זה דאל"כ במה היו עניים מתפרנסים שאין להם עבודת שדה וכרם. והנה פשטות כוונתו שנברא דבר זה שיהיה סחר בדמים ולא רק בחליפין שאל"כ עני שאין לו עבודת שדה וכרם לא יהיה לו במה להחליף. אך פירוש זה קשה להולמו שהרי יכול להחליף עבודת כפיים בסחר, למשל, לעבוד בכרם תמורת ענבים. ואולי צריך לפרש שמטבע הוא דוגמא לדבר וכוונת הגמרא לעצם המסחר היינו שלא יאכל כל אדם מפריו ולא יסחור כלל עם חברו, וזה מכונה בלשון חז"ל מטבע היוצא היינו שמחליפים ערך זה עם זה, ובכה"ג באמת העני ימות שהרי אינו יכול לאכול עבודת כפיים ורק מי שיש לו שדה וכרם יכול להתפרנס משל עצמו ולאכול תבואת שדהו. ש"ס יידן (שיחה) 01:24, 18 בינואר 2021 (IST)
והאמר רבי יוחנן תשעה באב אינו כתענית ציבור[עריכה]
קשה שמא למד רבי יוחנן את דברי המשנה אוכלין ושותין מבעוד יום כדרך שלמדה שמואל דהיינו שבא למעוטי משתחשך ובאמת כל תענית ציבור בין השמשות דידה מותר ועל כך אמר רבי יוחנן שתשעה באב אינו כתענית ציבור כי הרי דעת רבי יוחנן שתשעה באב בין השמשות שלו אסור, והכל אתי שפיר. ואולי לא ניחא לגמרא שיהיה תשעה באב חמור מתענית ציבור בענין זה, אך קשה מדין רחיצה שבתשעה באב אסור לאדם להושיט אצבעו במים ואילו בתנית ציבור מותר לרחוץ פניו ידיו ורגליו, וצע"ג. ש"ס יידן (שיחה)