שיחה:בבלי/סוכה/כה/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

האי נמי מצטער הוא[עריכה]

צ"ב הס"ד שיהיה פטור הלא פטור מצטער מדין תשבו כעין תדורו הוא ומה שייך שמצטער באבלותו יהיה פטור מסוכה. והגמרא מיישבת ה"מ צערא דממילא אבל הכא איהו הוא דקא מצטער נפשיה. משמע שהחילוק הוא בין צער שבא אליו מחמת דבר אחר או מחמת שמצטער נפשיה. אך יעויין ברש"י שפירש צערא דממילא שהסוכה מצערתו כגון חמה או צינה או סירחה בדברים שסיכך בהן. משמע שהעמיד החילוק בין אם הסוכה היא המצערת וכסברא הנ"ל, אך לכאורה לא משמע כן בגמרא. ומה שהדגיש רש"י שמצטער בסוכה הפטור הוא כשהסוכה עצמה מצערתו, כן משמע עוד בדברי רש"י להלן כו עמוד א ד"ה סרחא דגרגישתא קרקע לבנה שהיו טחין בה קרקעית הסוכה. ועוד שם ד"ה מצטער שהסוכה מצערתו. ש"ס יידן (שיחה) 01:58, 4 באוגוסט 2021 (IDT)

חתן והשושבינין כו' פטורין מן הסוכה כל שבעה[עריכה]

יש לדון בטעם הפטור, כי היה אפשר לבארו משום עוסק במצוה פטור מן המצוה, ולפי זה המשך הסוגיא המחזרת אחרי אופנים שיוכלו לקיים שניהם יבואר היטב לדעת התוספות שעוסק במצוה פטור רק באופן שאינו יכול לקיים שניהם. אך לדעת הסוברים שכל שהתחיל במצוה אף שאינו עוסק בה פטור מן המצוה יקשה המשך הסוגיא וליכלו בסוכה וכו'.

ובאופן אחר היה אפשר שהוא פטור מדין תשבו כעין תדורו, שכיון שהדרך לעשות החופה שלא בבית ממילא פטור אף מן הסוכה, אך לפי זה יקשה גם המשך הסוגיא שמחפשת הגמרא אופנים שיוכל לקיים שניהם, הלא סוף סוף אין דרך לעשות חופה בבית ומה"ת שיתחייב לעשות כן. ואולי כל כמה שאפשר לעשות כן ממילא אין בכך סתירה לתשבו כעין תדורו ועיין להלן דברים כעין זה לגבי שומרי גנות ופרדסים. ש"ס יידן (שיחה) 01:58, 4 באוגוסט 2021 (IDT)

שם[עריכה]

לכאורה כל המו"מ קשה הרי בודאי אפשר לעשות סוכה רחבה באופן שלא יהיה חשש צער חתן. אך מבואר כאן שאינו צריך לעשות יותר מהרגילות ואם הפטור משום תשבו כעין תדורו אתי שפיר לפי פשוטו שכל קושיית הגמרא שבכך לא סותר לתדורו כי יכול לעשות כך אבל אם אין נהוג לעשות כן הרי בודאי סותר לתדורו. וכן אם הטעם הוא משום עוסק במצוה באופן שיכול לקיים שניהם, בכה"ג אינו חושב יכול לקיים שניהם. ובזה יבואר מש"כ רש"י בד"ה צער חתן שהמקום צר ופתוח שאין לה שלש דפנות ובוש לשחק עם כלתו, ולכאורה שיעשה סוכה עם ארבע דפנות ולא יבוש, והביאור כנ"ל. ומדברי רש"י מבואר שהחופה כאן היינו חדר ייחוד שיושב עם כלתו לבד. משום ייחוד. צ"ב הלא בעלה בעיר. ש"ס יידן (שיחה) 01:58, 4 באוגוסט 2021 (IDT)

ת"ר חתן והשושבינין כו' וחייבין בק"ש[עריכה]

צ"ב ממשנה מפורשת בברכות שפטור מקריאת שמע, וברש"י כתב ולית להו להני תנאי העוסק במצוה פטור מן המצוה. ומבואר ברש"י שגם ר' שילא שפוטר חתן הוא פטור מטעם אחר משום דטריד, וצ"ב מה פטור הוא זה. ואם נאמר שחסר בכוונה א"כ למה בעינן לקרא גבי חתן שפטור מקריאת שמע מלתא דעוסק במצוה הלא בלא"ה פטור כיון שחסר בכוונה. ש"ס יידן (שיחה) 01:58, 4 באוגוסט 2021 (IDT)