שיחה:בבלי/סוכה/טו/א

המקרה

עי' רש"י , והיינו דבמשנה לא מבואר כלל שהניח סכך כשר וע"כ כך פירושו. ולכאורה לפי זה כבר בהו"א ידעינן שמניחו כשתי או להפך וצ"ב דמשמע שרק למסקנא אמרינן כן. אך שם רש"י הכריח כן מסברא, וא"כ צ"ב על היישוב הא' אא"כ נפרש שבמסקנא התחדש דמבטל בהכי ולא משמע כן בלשון הגמרא, וצ"ע. ש"ס יידן (שיחה) 09:27, 26 ביולי 2021 (IDT)

שפודין

בפשוטו מברזל ומקבל טומאה כפשוטי כלי מתכון. ובשו"א איתא דחשיב גידולו מן הארץ ומקבל טומאה וע"כ צריך לאוקמי שיש בראשותיו מתכת. ש"ס יידן (שיחה) 09:27, 26 ביולי 2021 (IDT)

פרוץ כעומד

מבואר בגמרא שיש לדמות דין פרוץ כעומד דמחיצות לסכך, והיה מקום לדון בגוף הדימוי אך מבואר בגמרא שיש לדמותם. אלא שיש להעיר מדין צילתה מרובה מחמתה שלכאורה דין זה בפני עצמו כבר סותר לדין פרוץ כעומד, ואולי ניישב לפי דברי הגמרא לקמן שכששווה למעלה הפרוץ יתר למטה ואם כן יש לדון אם נדון את הפרוץ כעומד ביחס ללמעלה או ביחס למטה, היינו אם יש דין שלא יהיה חמתה מרובה למעלה וממילא למטה יהיה צילתה מרובה ואם כן יש לדון פרוץ כעומד למעלה, או להפך שהנדון הוא בצל למטה שצריך שיהיה צילתה מרובה דוקא. ויל"ד לפי זה באופן שלמטה צילתה מרובה אך למעלה אינו שווה בשווה אלא חמתה מרובה לו יצוייר ששייך אופן כזה. ואולי זה גופא נחלקו המ"ד כאן אי אמרינן פרוץ כעומד היינו אם הנדון הוא ביחס למעלה ואז ע"כ אמרין פרוץ כעומד כי הרי מכשירים בשווה בשווה, או לא. ש"ס יידן (שיחה) 09:27, 26 ביולי 2021 (IDT)

בנכנס ויוצא

היינו הריוח הוא בשיעור של נכנס ויוצא אך למעשה הניח סכך כשר בכל הריוח. עי' קהילות יעקב. ש"ס יידן (שיחה) 09:27, 26 ביולי 2021 (IDT)