שיחה:בבלי/מועד קטן/ה/א

רבי ינאי הוה ליה ההוא תלמידא

פעם התארח רב פלוני אצל רבי מאיר שמחה הכהן מדויינסק בעל אור שמח זצ"ל, והלכו יחדיו להתפלל בבית המדרש. כאן פגשו בבואם קהל בעלי בתים שישבו לפני התפילה לשיעור ב'דף גמרא'. הרב האורח היטה אזנו לדברי מגיד השיעור, ופתאום פנה והעיר לו בפומבי שטעה בהבנת ה"פשט". נתבייש הלה ונתכרכמו פניו, כיון שנתגלה ברבים מיעוט ידיעתו. והנה באותו רגע עצמו נשמע בבית המדרש קולו של רבי מאיר שמחה כשהוא גוער ונוזף באורחו: "היתכן? מי שאינו יודע להבחין בין ימין לשמאל ירהיב להשמיע הערה כזאת?!". אותו מגיד שיעור התאושש, כמובן, מקול געת ה"אור שמח" והמשיך לשנות לשומעי לקחו את פרקם. לא כן הרב המעיר, האורח, שידע בלבו כי הצדק עמו, ויבוא במבוכה גדולה מגערת הגרמ"ש - כי לא ירד לסוף דעתו מה רצה ממנו.

רק מאוחר יותר, כשיצאו יחדיו מבית המדרש וחזרו הביתה, הסביר לו האור שמח מה היתה כוונתו כשגער בו שכאילו "אינו יודע להבחין בין ימין לשמאל". חז"ל מספרים במסכת מועד קטן: רבי ינאי הוה ליה ההוא תלמידא דכל יומא הוה מקשי ליה, בשבתא דריגלא לא הוה מקשי לה. ובפירוש רש"י: משום דאתו כולי עלמא לפירקא, ואי מקשי ליה ולא הוה מצי לפרוקי הוה מכסיף. קרא עליה רבי ינאי 'ושם דרך אראנו בישע אלקים' - אל תקרי ושם דרך (בשי"ן שמאלית) אלא ושם דרך (בשי"ן ימינית). ופירש רש"י: שמחשב בשעות, איזה מהן להקשות, איזה מהן לא להקשות. הרי שנשתבח אותו תלמיד בכך שידע לשים את הנקודה בצד ימין של השי"ן. לא כן מי שאינו מבחין בין ימין לשמאל, ואינו שם דרך, ומקשה גם בשעה שאין ראוי להקשות, מבלי לחשוש פן יבוש מגיד השיעור. (מלך ביפיו ח"ב עמוד 568) סיפורי צדיקים (שיחה) 09:44, 29 בנובמבר 2022 (IST)