שיחה:בבלי/יומא/לח/א
עמד הוא וכרכה[עריכה]
צ"ב כיצד הותר לו לעשות זאת. ועוד צ"ב אחר שהטילו אחת מה תועלת יש לו בדלת השניה עד שרצה לאבד נפשו בעבורה. ואולי לא עשה כן אלא לפרסם חביבותו ואם היו מתעקשים עמו להשליכה היה מסיר עצמו ממנה, אך מכל מקום לקושיה השניה לא העלנו בכך ארוכה, ויל"ע. ש"ס יידן (שיחה) 14:02, 19 במאי 2021 (IDT)
ועל אלו נאמר שם רשעים ירקב[עריכה]
בירושלמי שקלים דנו אם כללו בזה אף את בית אבטינס ובית גרמו, או שהם מנויים שם בכלל מנויי המקדש, ויש מאן דאמר שכשרים שבהם מנה וממילא ע"כ התקבלה תשובתם אף שאינה מפורשת במשנה (ויל"ד אם כחלק מכך הוזכרו גם על המובא בגמ' שלא יצא פת נקיה מיד בניהם ולא התקשטו בנותיהם או שלזה אין זכר במשנה). ולפ"ז כתב בתקלין חדתין ששם רשעים ירקב היינו על בן קמצר, וצ"ב הלשון ועל אלו נאמר. כיון שאינו אלא אחד.
ויל"ד אם הוגרס בן לוי פטר את עצמו בסברא זו. שמצד הסברא לכאורה הוה מצי למיפטר עצמו בכך, ומאידך בגמרא לא מצינו כן אלא על בית אבטינס ובית גרמו. אמנם בהמשך הסוגיא כולן מצאו תשובה כו' בן קמצר לא מצא, ומשמע שאף הוגרס מצא תשובה, אך שוב אמרו על בן קמצר וחביריו נאמר כו' ומיהו חביריו. אך זה בלאו הכי קשה שאף אם נחשב את הוגרס אין זה אלא חבירו ולא חביריו. ולכאורה מוכח בברייתא זו כהצד בירושלמי שנמנו אף בית אבטינס ובית גרמו כרשעים, או שנאמר שחביריו היינו מי שעושה כמעשיו בעלמא ולא מהמנויים כאן. סיני ועוקר הרים (שיחה) 08:33, 28 ביוני 2021 (IDT)
שהללו מסיקין[עריכה]
אי"ז טעם לכך שלא ידעו לרדות אלא פועל יוצא ממה שלא ידעו לרדות, וק"ק הלשון. סיני ועוקר הרים (שיחה) 08:33, 28 ביוני 2021 (IDT)
כל מה שברא הקב"ה לכבודו בראו כו'[עריכה]
צ"ב מה שייך פסוק זה לענייננו, ובפשטות ביאורו שאף שיש לנו טעם להפקיעם ממלאכתם מכל מקום כיון שכל מה שברא כו' ממילא יש לנו לעשות כל טצדקי שבעולם שיהיה כן בבית המקדש ובטלו כל שאר הטעמים. סיני ועוקר הרים (שיחה) 08:33, 28 ביוני 2021 (IDT)
שם מעשה בית גרמו ואמני אלכסנדריא[עריכה]
התוספות ישנים הקשה הרי הלחם היה חם ביום הלקחו, ויישב שמה שאפשר היה לעשות בידי אדם לא היה רוצה הקב"ה לתקן, וקו' צ"ב כי עיפוש לא שייך לחום ואולי פי' שכשם שנעשה נס זה כן היה נעשה נס אחר, וצ"ב. ויישובו נסתר מדברי הירושלמי שקלים שאמרינן שם שאין מניחין הלחם על שולחן של שיש כיון שמקרר ומקשי' והא נעשה נס שנשאר חם בסילוקו כהנחתו ומשנינן דאין סומכין על הנס. ולהתו"י הוא יישוב אחר שאין הקב"ה עושה נס במה שאפשר בידי אדם. ועוד צ"ב מדוע נטה התו"י מהכלל המפורסים דאין סומכין על הנס שלכאורה הוא טעם מספיק גם ליישב קושייתו, וצ"ב סיני ועוקר הרים (שיחה) 08:33, 28 ביוני 2021 (IDT)
שנאמר כל פעל ה' למענהו[עריכה]
צ"ב שהביאה הגמ' פסוק אחר. ובתו"י ביאר שלא היה כ"כ גנאי אם אל היה מפציע ורק היתה תוספת שאותה ילפי' מקרא דכל פעל ה'. והב"ח בהגהותיו ההקשה למה לחז"ל טעם זה ולא אמרו משום ביאה ריקנית ואם חיסר אחת מכל סמניה חייב מיתה. ולא ברירא לי אם שני טעמים הם או שזה טעם כל עיקר הדין דאם חיסר אחת כו' ויעויין לקמן. ומ"מ צ"ב מה"ת שמעלה עשן בכלל שהרי אינו מהסממנים, אך בגמרא לקמן מבואר דין זה בפירוש על מעלה עשן. וקושיה זו הקשה גם תו"י וביאר שהיה עשב אחר ששמו מעלה עשן שהכירו בו אך לא העלה עשן, וזה צ"ב לפי משפוטו מכי לא בעי' עשב מסויים אלא כל עשב ששמו מעלה עשן מועיל? ועוד צ"ב המבואר בהמשך הסוגיא מעלה עשן כנגדי, ולכאורה למה לא יביט ויראנו, וכמדומני שמפרשי הירושלמי שם פירשו שהיה שם תערובת עשבים ולא יכול היה לדעת איזה מהם הוא מעלה עשן. ועוד צ"ב המשך הסוגיא א"ל מגילת סממנין ופרש"י שכתובין בה שמות סמני הקטורת, וצ"ב הרי שמות הסמנין מפורשים בתורה וע"כ צ"ל שכתוב שם שם העשב בשמו באותה שעה שהוא הוא המעלה עשן המקראי ולפ"ז קשה יותר על התו"י הנ"ל שהיו ב' מעלה עשן. ושמעתי לבאר שמעלה עשן אינו שם אלא תיאור וממילא כל מעלה עשן מהני.
ולכאורה לולי דבירהם הקדושים היה אפ"ל שבעשב מעלה עשן יש חלקים או זן מסויים או זמן מסויים בגידולו שאז הוא מעלה עשן (והשווה להמבואר לקמן שיש חילוק בין עלה לשורש), אך עצם הצמח היה הידוע ומפורסם, ולכן לא היה כאן חשש של חיסר אחת מכל סמניה, גם לא היה יכול להבין מבין כל מעלי העשן שמולו איזה מהם כיון אליהו אותו אחד, ושפיר מבואר מה שהיה כתוב במגילת סממנין. אך רש"י ותו"י לא פירשו כן. סיני ועוקר הרים (שיחה) 01:33, 1 ביולי 2021 (IDT)
כבוד המקום במקומות ומיעט כבודן[עריכה]
עיין ירושלמי שקלים שם מבואר שכבוד מקום נתרבה וכבודם נתמעט ועיין תקלין חדתין שם שהעיר מהבבלי, ובאמת לא היה ריבוי לכאורה. ומה שלא חשיב מיעוט אף שחרב הבית, היינו שהריבוי והמיעוט הוא ביחס למעשיהם ובמה שלא גילו לא נעשה מיעוט לכבוד ה' שהרי אף אם היו מגלים לא היו מועילים בכך כיון שנחרב הבית. 01:33, 1 ביולי 2021 (IDT)
בכל יום כו'[עריכה]
הלשון צ"ב ובפשטות הכוונה שעד עתה היו לוקחין סכום זה ולא התפרש אם לשנה או לשיעור זמן אחר. סיני ועוקר הרים (שיחה) 01:33, 1 ביולי 2021 (IDT)