שיחה:בבלי/יומא/לז/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אלא עגלה ערופה תיליף מחורב[עריכה]

הנה זה ידוע מכ"מ בש"ס שהגז"ש לא התקבלה בפירוש אלא רק התיבה נתקבלה, ולכן מקשינן בכ"ד ונילף מהכא או מהכא. אלא שלכאורה היה אפשר לומר שמכל מקום נתקבל לדרוש מילה זו הכתובה במקום פלוני, אלא שכיון שלא נתקבל הגז"ש כולה ממילא דורשים תיבה זו הכתובה בפרשה פלונית לכל המקומות ומכל המקומות שבהם יש מילה זו, אך ללמוד דרשה זו על תיבה זו הנמצאת בפרשיות אחרות מפרשיות אחרות, זאת מנ"ל. אמנם בסוגייא כאן מוכח שאכן הגז"ש לא כוללת כלל את מיקום המילה אלא אך ורק את המילה עצמה. וצ"ב לפי זה מדוע לא נילף גם עגלה ערופה משעיר להצריך קבלת הדם במזרק וכל כיו"ב. ש"ס יידן (שיחה) 01:45, 19 במאי 2021 (IDT)

נביא לישראל[עריכה]

עיין מהר"צ חיות שהעיר שאף ששלמה היה נביא, אך משלי אינו אלא כתובים ואין זה דברי נביאות. ש"ס יידן (שיחה) 01:45, 19 במאי 2021 (IDT)

תנן הסגן כו'[עריכה]

צ"ב מאי קושיא, שמא כשהם שנים המהלך לימין רבו הרי זה בור אך כשהם ג' דין הוא שיהלך הרב באמצע וע"כ אחד מתלמידיו מהלך לימינו. ש"ס יידן (שיחה) 01:45, 19 במאי 2021 (IDT)

כדי שיתכסה בו רבו[עריכה]

וברש"י: ושניהם אחורי הרב ממש. צ"ב שאם כך יצטרך הרב להטות ראשו לאחוריו בשעה שמדבר עמם, ומאי שנא מהמבואר בגמרא בברכות לענין צורת הישיבה בסעודה שנמנעים ממצב שכזה אם לא שיש הכרח גדול כגון שישב הפחות חשוב במקום חשוב יותר מהחשוב ממנו. ואולי כאן חשיב לא אפשר. או שנאמר שכשמהלכים הרי הם עומדים וקרובים זה לזה ויכולים לשמוע דבריו גם כשידבר נכחו בלא להטות את ראשו משא"כ כששוכבים ומסבים על השולחן. ש"ס יידן (שיחה) 01:45, 19 במאי 2021 (IDT)

יכול יתן של שם ושל עזאזל על זה כו'[עריכה]

רש"י פירש ואיזה שירצה יעשה לשם, והתוספות {{ממ|[[תוספות/יומא/לז/א#יכול|ד"ה יכול}} הקשו שאם כן לא הגורל קובע איזה שעיר לה' ואיזה לעזאזל. ולכן פירוש שקודם קובע זאת בגורל ואחר כך מחליף הגורלות, ועדיין צ"ב מה המכוון בהחלפה זו. ולכאורה היה אפ"ל שהכל היה כחלק מהגורל וכעין מה שמצאנו בפיס שתחילה קבע באיזה כהן יתחיל לספור ואז ספר ממנו סך כך וכך, כמו כן כאן העלאת הגורלות לא היה בה קביעה בהנחתם אלא תחילה הניחו ואחר כך החליפו ומתחילה הקביעה היתה לשעיר שעליו יונח השם אחרי ההחלפה, ובמילים אחרות הגורל לשם היה על השעיר האחר ממי שיונח עליו תחילה הגורל לה'. אך רש"י ותוס' לא פירשו כך וצ"ב. ש"ס יידן (שיחה) 01:45, 19 במאי 2021 (IDT)

שחרית במילואו כו'[עריכה]

צ"ב אם היו אחד מעל השני אם כן כיצד יכלו הכהנים כולם לקדש יחד מהכיור, ואם היה זה לצד זה זה נכנס וזה יוצא חציים בגובה וחציים למטה, אם כן צ"ב מדוע לא התקינם בשורה אחת בתחתון ויועיל לערבית וכ"ש לשחרית, וצ"ב. ש"ס יידן (שיחה) 01:45, 19 במאי 2021 (IDT)