שיחה:בבלי/יומא/ח/א

הזאה כלל למה לי

בפשטות השאלה שאין צריך כלל הזאה, אך לא כן פירש רש"י, שכתב: הזאה כלל למה לי, בתורת שלישי ושביעי. וביאור דבריו שהרי כתב בדיבור המתחיל ור' יוסי סבר היתר היא בציבור, דלא מחמרי בה אלא למעלה בעלמא דילפינן ממלואים. והיינו שרש"י רצה ליישב סוגיין עם הסוגיא לעיל (ד.) שמפרשת ההזאה לדעת רבי יוחנן הלומד ממלואים ולר"ל הלומד מסיני ואם כן כיון שיש טעם להזאה מה מקשה הגמרא הזאה כלל למה לי. ועל זה פירש רש"י שקושיית הגמרא למה לי בתורת שלישי ושביעי.

אלא שיש להעיר על דברי רש"י "למעלה בעלמא דילפינן ממלואים" דלעיל משמע שלרבי יוחנן ילפינן ממלואים ולר"ל הוא מעלה בעלמא. וצ"ל כמו שכתבו תוספות שם דאף לדעת רבי יוחנן לאו לגמרי דרשה גמורה היא אלא אסמכתא בעלמא ועיקר קרא מורה שיעשה בכל ז' ימי המלואים כמשפט היום הראשון. וכתבו שכן דעת רש"י בפירושו לחומש. ואם כן רש"י לשיטתו. ש"ס יידן (שיחה) 00:37, 23 באפריל 2021 (IDT)