שומר ציון הנאמן/א
וממני הצעיר שמואל בלא"א כ"ה יוסף ענאך נ"י המוציאו לאור.
נשאלתי מחכם אחד אחרי אשר זה מקרוב הוציא לאור איש יקר כ"ה בער גאלדבערג תשובות רבינו שלמה בן יצחק (רש"י) אשר מצא כפי אשר ספר בכ"י על קלף ישן בבית אחד מנכבדי ויקירי ק"ק ברלין מ"ה ירמי' היינעמאן אם יש להאמין שמחצבת תשובות האלה בקדש ושמפי רש"י יצאו ושהיו גנוזות זה קרוב לשמנה מאות שנה עד האירו נגד פנינו בעת הזאת?
וזה אשר השבתי לו -
דע אחי! כי בחנתי בעניות דעתי וצרפתי את דברי התשובות עד מקום שידי מגעת ומצאתי ראיות המורות כי יסודתן בקדש, רק שבזה לא דבר נכונה המביא לדפוס שקראן בשם כולל "תשובות רבינו שלמה בן יצחק" כי רק מסי' א' עד סי' י"ב אשר בסופו חתם "שלמה בר יצחק" הן תשובות רש"י, אבל מסי' י"ג עד סי' כ"ח אשר בסופו חתום "יצחק ב"ר יהודה" הן תשובות לשאלות רש"י אשר השיב לו רבו רבינו יצחק ב"ר יהודה. ובאשר שבפרט מתשובות האלה של ר"י ב"ר יהודה אביא ראיותי ושגם רובן הן כספר חתום לכן אעתיקם בתוספת ביאור והגהה.
הנה בתחלת התשובה של ר"י לרש"י (סי' כו) כתב ברכה ומליצה אליו כדבר איש על רעהו אשר הוקירו כפז ואשר אהבו כנפשו וזה לשונו:
"לאהוב למעלה וחמד למטה ומושל בגנזכי מלך בעליות ותחתיות לבחון דק ועמוק וספון, לעקור הרים ולשבר סלעים וגו' הוא חביבי קרובי ר' שלמה בר"י יצחק הנקוב על שם השלו' שיהיה רצון אדון השלו' לפרוש ולנטות עליו כנהר שלו' וכשטף נחל בלי אכזב ולהריק לו ברכות כחפצו וכחפצי יצחק בן יהודה הנני משיבו על שאלותיו כמקובלני מרבותי" ועוד יותר התפלא הרב הגדול ריב"י לפאר לתלמידו הגדול רש"י בסי' י"ג שכתב אליו בזה הלשון "אהובי חביבי עמיתי רעי יקירי נכבדי גדולי ר שלמה ב"ר יצחק קרובי כמותך ירבו בישראל וכל מן דין יסמוכו לנו וידע כי אני אוהבו יצחק לוי שואל לכל עובר ושב שלותו וחנייתו ושש אנכי על טובתו וכו' ועל ניקור יריכי החיות הטהורות לישראל וכו'".
והנה מתשובה זאת סי' י"ג כבר מצא לו המביא לדפוס עד נאמן לאמיתת התשובות כי התשובה הזאת כבר הביא המרדכי ריש ג"ה וכתב שתשובה הזאת השיב ר' יצחק ב"ר יהודה לרש"י רק שתפס עלהמרדכי בזה שלא דקדק והחליף רבינו יצחק הלוי עם ר' יצחק ב"ר יהודה באשר שהתשובה סי' י"ג כתב ר יצחק הלוי כמבואר ממה שכתב "אני אוהבו יצחק לוי" אכן לדעתי צדק המרדכי ומצאתי לי בזה די באר מבוכה אחת אשר העיר עליה החכם אזולאי בשם הגדולים (אות י') שהביא בשם קורא הדורות מהתוספות (סוכה דף ל"ה) שרבו של רש"י היה רבי יצחק ב"ר יהודה הלוי וכתב עליו שמדברי רש"י בגטין (דף נ"ט) נראה דר"י בר יהודה לחוד ור"י הלוי לחוד אכן לדעתי שתי הסתירות צדקו יחדיו בשנאמר ששני רבותיו של רש"י ששמם יצחק היו מבית הלוי רק למען הפריש ביניהם קרא רש"י רבו הזקן בשם רבינו יצחק הלוי ורבו הקרוב אליו בשם רבי יצחק ב"ר יהודה ובפרט אם מזכירם יחד כמו בהך דגטין ובשבת (דף נ"ט) ע"ש ולכן התוס' אשר ידעו שמה שכתב רש"י בסוכה היה מרבו ר' יצחק ב"ר יהודה הלוי כתבו כן אף שרש"י לא כתב רק בקיצור ר' יצחק הלוי ועכ"פ צדק המרדכי במה שכתב התשובה סי' י"ג בשם רבי יצחק ב"ר יהודה אף שבתשובה שלפנינו כתוב יצחק לוי אחרי שע"פ עדות התוספות גם ריבר"י היה מבית לוי וגם ממה שכתב לרש"י "קרובי" וגם בתשובה י"ד שקרא עצמו יצחק ב"ר יהודה כתב כן נראה כן שהכותב האחד כתב ב' התשובות לרש"י כי לא יארע בקל שגם רבו יצחק הלוי הי' קרובו. ומזה ראיתי אות לאמתת התשובה שהיא היא אשר היתה לפני המרדכי ובאשר שידע על פי אשר זכרנו כי לר"י ב"ר יהודה היא כתבה בשמו. ואחרי >>>