שואל ומשיב/ד/ג/נא

שואל ומשיב ‏ ד ג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה רביעאה חלק ג סימן נא   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הגיעני מכתב מקאלאמייא מהרב הגדול מוה' אשר אנשיל אשכנזי ני' אבד"ק פאלטשאן והקשה אותי על דברת התוי"ט פ"ה דתענית משנה ד' ד"ה קרבן מוסף שרש"י כתב שלא היה להם פנאי כלל שהכהנים היו טרודים במוסף וישראל היו טרודים לחטוב עצים ולשאוב מים וע"ז כתב התוי"ט אף דהגבעונים היו חוטבי עצים ושואבי מים מ"מ זה היה רק לצורך הכהנים לבשל קרבנותיהם אבל לחטוב עצים למזבח עצמו לא היו מניחים לנתינים לחטוב עצים ע"ש. וע"ז תמה הרב הנ"ל מהא דאמרו ביבמות דף ע"ט דבימי רבי בקשו להתיר נתינים ואמר רבי חלקינו נתיר חלק מזבח מי מתיר הרי דלא יכלו להתיר חלק מזבח ואם איתא דלא עשו למזבח רק לעבודת הכהנים הי' שייך הפקר ב"ד הפקר ולכאורה היא תמי' גדולה. והנה אחר העיון ל"ק דגם זה חלק מזבח דאם לא חששו לצורך כהנים הי' נותר ואז המזבח מפסיד וגם עכ"פ חלק המזבח מקרי שהרי היו מקריבין קרבנות למזבח ואם לא היו חוטבי עצים היה נותר ולא הותרו הקרבנות והיו מפסידים למזבח שלא היו רוצים להקריב שלא יהיה הזמן לבשל ונעשה נותר. והנה מעלתו כתב דבירושלמי פ"ר דקידושין משמע כרש"י והתוסיו"ט שאמרו שם ניחא לעדה למזבח ומשכשר שמסרו למי שיבנה בהמ"ק ע"ש ומשמע דלא ניתנו למזבח כלל אבל באמת לא ראה אחר כך דמבואר בהדיא חלק המזבח מי יתיר וכתבו שם הש"ק והפ"מ דפליגי אדלעיל וס"ל דניחא גם למזבח ג"כ וא"כ קשה על התוסיו"ט ומחוורתא כמ"ש דגם זה נקרא חלק המזבח דאל"כ היה נעשה נותר ובזה ל"ש הפקר ב"ד דאיסור אי אפשר להתיר אך מ"ש התוס' יו"ט שלא היו מניחים אותם לחטוב עצים ולשאוב מים למזבח עצמו לא נודע טעם הדבר. ולפענ"ד הי' נראה דהרי אמרו אין בודקין מן המזבח ולמעלה וא"כ חשו שאם נראה שיעשו צורך המזבח אז שמא יתחתנו בהם וע"כ לא הניחום לעשות איזה שימוש לצורך המזבח. ובזה נראה דרש"י לשיטתו דס"ל דנתינים מדאורייתא מותרים רק מדרבנן אסורים להתחתן ודוד גזר עליהם שפיר דמי והתויו"ט לשיטתו דלא היו מניחים לעשות שימוש למזבח דהרואה יראה שעשו שימוש למזבח יתחתן בהם ולפ"ז לשיטת ר"ת דמדאורייתא אסורים הנתינים להתחתן בהם דס"ל כדמסיק רבא דבגירותן אית להו איסור חתנות א"כ דוד לא גזר עליהם רק עבדות ולשיטתו היו מותרין להשתמש גם לצורך מזבח דל"ש לגזור דאם יראו שחוטבין עצים יאמרו שהם ישראלים דהרי הכל יודעין שאסורים להתחתן ולא יבאו בקהל ד' ואין שום חשש ולשיטת רש"י דרק דוד גזר עליהם איסור חתנות ועשאום כעבדים שפיר שייך חשש דאין בודקין מן המזבח דהא באמת מותרין מה"ת רק דדוד עשאם כעבדים ושפיר שייך החשש הנ"ל וא"כ בזה מחולקים בירושלמי דחד ס"ל דחלק המזבח מי יתיר והיינו דאם בגירותן אית להו איסור חתנות שייך חלק המזבח מי יתיר אבל לרש"י לשיטתו שפיר כתב התוס' יו"ט ודוק היטב. עוד יש לי לומר לפמ"ש התוס' בכתובות דף כ"ד ע"ב ד"ה חד אמר דתרומה בכלל מזבח א"כ חשו דלמא כשמתירין להיות ב"ח ישיאו בנותיהם לכהנים ויאכלו בתרומה וא"כ זה חלק המזבח וא"א להתיר אבל זה דוחק דבאמת כשישיאו בנותיהם לכהנים יהיו מותרים באמת לאכול בתרומה ודוק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף