שואל ומשיב/ד/ג/י

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png ד TriangleArrow-Left.png ג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה רביעאה חלק ג סימן י   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אשר שאלת בהא דפריך הש"ס בנדרים דף י"ד ע"ב והא משתעבד לה מדאורייתא דכתיב שארה וכו' לא יגרע וע"ז הקשית כיון דלעיל שם מוקי רבינא בבל יחל מדרבנן ומשום דברים המותרין ואחרים נהגו בהן איסור וא"כ כיון דמדרבנן הוא הרי חל אף דמשועבד לה כדאמרו בנדרים דף פ"א ע"ב דר"ג ס"ל יפר אף בלא אציע מטתך מה דמשעבדא לי' מדרבנן ע"ש דאמרו כן בהדיא. הנה יפה הקשית. והנראה בזה עפ"י מה דהקשה הר"ן בדף י"ד שם בהא דמוקי הש"ס באומר הנאת תשמישך עלי וע"ז הקשה כיון דהוה דבר שאין בו ממש ואינו חל רק מדרבנן היאך אתי דרבנן ומבטל למצוה דאורייתא עונה ופו"ר וכתב כיון דעכ"פ מדרבנן חל הנדר שוב יש כח ביד חז"ל לבטל מצוה דאורייתא בשב וא"ת ע"ש ולפ"ז זה דוקא באם החסרון הוא בגוף הנדר שאינו רק מדרבנן אבל אם נימא דמשעבדא ליה ואין כח בנדר לחול ולהפקיע השעבוד מה מועיל דהנדר חל מדרבנן הא כל דמשועבד לא יכלו חז"ל להאלים כח הנדר לבטל מצות עונה ופו"ר ולא שייך תירוץ הר"ן ושפיר פריך הש"ס משא"כ בדף פ"א דשם לא הוה מצוה רק שמשעבדא לי' בסתם ושפיר חל מדרבנן עכ"פ משא"כ לבטל המצוה אין כח ביד חז"ל כקושית הר"ן ודוק היטב ועיין בתוס' ישנים ד"ה רבינא שכתבו דגם רבינא מודה דבקונם שאני משמשך הוה מן התורה ודבריהם צריכין עיון ודוק היטב כי קצרתי ועיין שער המלך פ"א מהלכות שופר מה שכתב בענין הלז ואין הזמן מסכים לעיין בזה

והנה בשנת תרט"ז עש"ק בהר כ"ו למב"י הקשה המופלג מוה' איצק היילפרין מקאזליב על דברת המהרש"א בר"פ המדיר בתוס' ד"ה המדיר בהא שהקשה המהרש"א דהא י"ל דתשמיש דאורייתא וע"ז אמר דבאמת קונמות מפקיע מידי שעבוד רק דאלמוה רבנן לשיעבוד א"כ שוב גם תשמיש אינו רק דרבנן ולכאורה יפה טען אבל לפמ"ש המלמ"ל פי"ב מאישות הכ"ג דנדר אינו חל על תשמיש דתשמיש אינו דבר שיש בו ממש ונדרים אינם חלים אלא מדרבנן ושוב לא יכול למעקר שעבודא דאורייתא יעו"ש וא"כ שוב הוה תשמיש דאורייתא ולא מצי עקר לה בנדר דרבנן ודוק היטב. ודרך אגב ארשום מה דאיבעיא לן בנדרים דף פ"ב אי מפר לשאינו מתענה ג"כ או לא וכתב רש"י שם דאף שנדר מקצתו הותר כולו היינו בהתרת חכם אבל בעל לא והיינו מטעם דמיגז גייז וע"ז שאל אותי חתן הרב המנוח מוהר"א אבד"ק ראהטין ביום ד' תצא תרכ"ו דהרי בנזיר דף כ"א מסיק הש"ס דמעקר קא עקר ולכך אינה מביאה עולת העוף אבל אם מיגז גייז מביאה נמי עולת העוף וכ"כ המלמ"ל פ"ט מנזירות הי"א וא"כ מה מקשה הש"ס בנדרים דף פ"א שם מהברייתא הלז ומה קושיא שם הברייתא אתיא כמ"ד מעקר קעקר והוא בודאי ס"ל דמותר אף לשאינו מתענה מכח נדר שהותר מקצתו אבל אם נימא דמיגז גייז אינו מיפר לשאינו מתענה. והשבתי דלפמ"ש בשיטה מקובצת נזיר מצי לפרש המסקנא גם למ"ד מיגז גייז ורק משום דכתיב והזיר והביא וכמ"ש בספרי יד שאול סי' רכ"ט ס"ק ה' אבל המלמ"ל שפיר כתב דבאמת התוס' נזיר לא ס"ל כן ובגוף קושית רש"י דנימא נדר שהותר מקצתו כ"כ בספרי שם ליישב ועיין מלמ"ל פי"ג מנדרים הלכה י"ד ע"ש ועיין בחבורי סי' רל"ד סקי"ח:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף