שואל ומשיב/ד/ב/קסד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png ד TriangleArrow-Left.png ב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה רביעאה חלק ב סימן קסד   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הנה מצאתי בספר מזבח כפרה בחידושי רמב"ן על חולין שכתב בהא דאמרו ריש חולין ואם שחט ואמר ברי לי שלא נגעתי והקשו התוס' הא הו"ל ספק טומאה ברה"ר דעזרה רה"ר היא ולמה צריך ברי וכתב הרמב"ן דבמוקדשין לאו בספק טומאה דיינינן דהא בעי שימור דכתיב משמרת תרומתי צריך שיהא ברי לו שהן טהורין ואי לאו אסור להקריבן עכ"ל הזהב. והנה בראותי אמרתי שישו בני מיעי שישו שזכיתי זה איזה שנים בזה מעצמי בהא דנחלקו ר"א ור' יהושע בבכורות דף ל"ד גבי תלוי' לשיטת הרמב"ם דספק מותר מן התורה וא"כ למה בתלויה אסור והאריך בזה המהרי"ט אלגזי בחידושיו לבכורות וחלה יעו"ש. ואמרתי דשם דבעי משמרת תרומתי א"כ אף דספק מותר עכ"פ לא הוה משומר ובזה כתבתי בתשובה ל"ק גלינא במה שהיה מעשה במצה שמורה שנולד איזה ספק בזה ואמרתי דעכ"פ משומר לא הוה והרי כתיב ושמרתם את המצות והארכתי בזה בהך דסי' תס"ז באו"ח דלאכילה לא מועיל ס"ס ואמרתי דהרי ס"ס הוא מטעם רוב אף דעדיף מיניה אבל עכ"פ דבר ברור לא הוה והרי התורה אמרה דבעי שימור.

והנה כוונתי בזה לדעת רבינו הגדול הרמב"ן ז"ל שכתב ג"כ סברא זו אמנם מה דתמוה לי דהרי ספק טומאה ברה"ר למדו בתוספתא וכ"כ הרמב"ם פט"ז מאבות הטומאות ה"א דלמדו מפסח דדוחה טומאה ודאית ק"ו לספק טומאה וכתב הרמב"ם דהרי ספק אינו רק מדבריהם והרי שם למדו מקדשים ובקדשים לא הוה משמרת תרומתי ואיך דחה ספק טומאה ברה"ר ואף דודאי טומאה דוחה בצבור היינו משום דהתורה גזרה שיעשה בטומאה אבל מנין לנו בכל ספק טומאה שידחה בציבור והא בעי משומר ואף דיש לדחוק דכיון דודאי דוחה בציבור מכ"ש ספק אכתי קשה דא"כ חזינן דגם בקדשים דוחה ספק טומאה והרי בעי משומר וע"כ דלא משגיחין בזה ועכ"פ יש להרוויח בזה מה שהקשו כל הקדמונים דאיך למדו בחולין דף י"א דאזלינן בתר רוב מרישא של עולה וכדומה והרי ספק דוחה ולפמ"ש אתי שפיר דבקרבן דבעי שימור לא מועיל ספק וכמ"ש הרמב"ן אמנם אכתי קשה בהא דאמרו יקרבו כל הראשים והיאך יקרבו וגם כל הזבחים שנתערבו דמה"ת הי' קריבה והרי צריך שיהיה משומר ואפילו רוב לא מועיל דרוב הוה ספק כמ"ש השטה מקובצת ב"מ דף פ"ז בשם הר"ש מפליזא והרי כל דצריך שיהיה ברי אפילו רוב מועיל וצע"ג:

והנה אח"כ עוררני הרב מוה' אורי וואלף נ"י דיש לומר דכוונת הרמב"ן בשביל דבעי שלא יסיח דעתו והיסח הדעת פוסל בקדשים א"כ כל שיש ספק מקרי היסח הדעת ובאמת בריטב"א חולין משמע כן אבל הרמב"ן לא כתב כן רק סתם דכל דכתיב משמרת תרומתי לא מקרי שימור ודו"ק היטב. והנה קשה לי טובא לפמ"ש הרמב"ן דבקדשים דכתיב משמרת תרומתי אפילו ספק ברה"ר לא מועיל דבעינן ברי וכן להריטב"א משום דפסל היסח הדעת ק"ל דמה פריך בחולין דף יו"ד והא הכא דודאי טבל ספק הוה עלי' וכו' ומאי קושיא הא שם קאי לטהרות כמ"ש התוס' ד"ה עד ולטהרות בודאי פסול משום משמרת תרומתי דהא טהרות הן ולכך צריך להיות שתאמר ברי לי וכמ"ש הרמב"ן לענין קדשים ומכ"ש בטהרות וצ"ע:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף