שואל ומשיב/ג/ג/קיב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png ג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה תליתאה חלק ג סימן קיב   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בין המצרים מהרה יזרח אור לישרים וקרן התורה וישראל בכבוד ירום כבוד הרב המאוה"ג בנן של קדושים חכם וסופר מוה' יהושע העשיל ניי האבד"ק האליטש והגליל:

והנה אשר כתב שהעידו שיש לו סי' בגופו שצד הימני מאחורי' הי' גבוה מצד השמאלית הנה אף אם נחשבהו לסי' מובהק מחמת צמצום המקום יפה כתב מעלתו שזה אינו סימן מצד עצמו דהדבר שכיח בהרבה אנשים כן ומ"ש להסתייע משו"ת זקני הח"ץ ז"ל סי' קל"ד לפענ"ד לא שמי' מתיא דשם דן הח"ץ ז"ל דע"י סי' אפשר הכירו אותו בטביעת עין אבל כאן האשה ואביה לא אמרו שהכירו אותו ע"י ט"ע וגם א"א להכירו כיון דלא הי' לו פ"פ עם חוטם כלל ואי אפשר להכירו בטביעת עין ולא נשאר לבאר כ"א ע"י סי' בגדיו וכל בגדיו. והנה מעלתו הביא כל דברי האחרונים המדברים בזה וכבר הארכתי בזה אמנם כדי שלא יהי' בלי ד"ת אמרתי לעיין ומראש צורים נראה הנה זקני המהר"ל מפראג ז"ל כתב דאם נימא דסימנים דרבנן לא חיישינן לשאלה וממילא כשיש סי' אמצעיים בגוף וסי' מובהקים בכליו שוב ממנ"פ מותר והנה כל טעמו דכיון דאם נימא סימנים דרבנן א"צ לחדש דחיישינן לשאלה ממילא לא חיישינן לשאלה. ולכאורה צריך ביאור דהנה בהא דאמרו דלמ"ד סימנים דאורייתא מה דמבואר במשנה אעפ"י שיש סי' בגופו ובכליו סי' גוץ וארוך כלי' דחיישינן לשאלה ולכאורה קשה למה להו לחדש דחיישינן לשאלה ואי משום דתני כלי' לימא גם בכלי' דהיינו סימנים גרועים כגוץ וארוך ולמהר"ל מפראג כל דא"צ לאוקמא דחיישינן לשאלה לא נחדש זאת. אמנם נראה דא"כ קשה ל"ל למתני כלי' דהשתא בגופו ל"מ סימנים גרועים מכ"ש בכלי' ודאי ל"מ ומדתני כלי' ע"כ דמיירי בסימנים אמצעיים ורק דחיישינן לשאלה ולפ"ז יקשה גם למ"ד סימני' דרבנן למה להו למתני כלי' דהשתא גופו ל"מ סי' אמצעיים מכ"ש כלי' וע"כ דכלי' מיירי בסימנים מובהקים וגם בכלים שייך סימנים מובהקים כמ"ש האחרונים דלא כהמהרש"א בגיטין דף כ"ז וחיישינן לשאלה וגם יש לומר דמזה ראיה למ"ש הב"י דלמ"ד סימנים דרבנן אדרבא אף בכלים דלא מושלי חיישינן לשאלה ועכ"פ סי' מובהק לא הוה או דקמ"ל דלא כדעת הח"ץ ז"ל סי' קל"ד דאם סי' אמצעי בגוף וסי' בכלי' לא חיישינן לשאלה דהוה שאלה דיחיד וע"ז קמ"ל כאן אף שיש סימן בגופו ובכלי' והיינו שניהם ביחד אפ"ה חיישינן לשאלה ועכ"פ מוכח דאף למ"ד סימנים דרבנן מ"מ חיישינן לשאלה וא"כ הן נסתר מחמתו כל דברי המהר"ל מפראג ואולי יש לומר דלכך תני כלי' דלא נימא דלכך לא סמכינן על סימני גופו דסימנים עשויים להשתנות אבל על סימני כלים סמכינן קמ"ל דלא סמכינן על סימנים מפני שהם דרבנן ודו"ק. והנה לכאורה יש ראיה דלא כשיטת הב"י ולמ"ד סימנים דרבנן בכלים דלא מושלי לא חיישינן דהנה בירושלמי ביבמות פט"ז ה"ג אמרו על המשנה אף שיש בגופו ובכליו לא כן תני מנין לאחיך שטעה אתה מחזירו בין בגופו בין בכלים שניא הוא שסימנים דרכן להשתנות וקשה בשלמא למ"ד סימנים דאורייתא שפיר מחזירין בכלי' בסי' אמצעי ולשאלה לא חיישינן דמיירי בכלים דלא מושלי אבל למ"ד סימנים דרבנן למה מחזירין בכלי' ניחוש לשאלה אף בכלים דלא מושלי וע"כ דלמ"ד סימנים דרבנן לא חיישינן כלל לשאלה ובעגונה ל"מ סי' דסי' דרבנן ולפ"ז הירושלמי לא מקשה כלל למ"ד סימנים דרבנן דיש לומר דמה דאמרו כאן אף שיש סימני' בגופו ובכלי' מיירי בסימנים אמצעיים דל"מ ומה דאמרו דבאבידה מחזירין מיירי בסימנים מובהקים או בכלים דלא מושלי דהוה כסימן מובהק אבל למ"ד סימנים דאורייתא ק"ל דא"כ למה לא מחזירין כאן בסי' בגופו ודחיק לי' לאוקמא בסימנים גרועים דזה לא מקרי סי' כלל ובשלמא בכלים דחיישינן לשאלה כש"ס דילן אבל גופו מא"ל וע"ז משני דסימנים עשויין להשתנות לאחר מיתה ועיין פ"מ שם אבל לשיטת הב"י דלמ"ד סימנים דרבנן אף בכלים דל"מ חיישינן יקשה הברייתא דמביא בירושלמי דמהדרינן באבידה בכלי' ולמה מהדרינן ואף בסי' מובהק אכתי קשה ניחוש לשאלה וע"כ דלא חיישינין לשאלה ודו"ק היטב. והנה לכאורה היה נראה לי דבר חדש כיון דהדבר ספק אם סימנים דאורייתא או דרבנן א"כ כיון שעכ"פ מדרבנן ודאי אתרע לה חזקת חי וחזקת א"א שהרי מדרבנן הסי' מעיד דמת ופקע חזקת א"א לגמרי וא"כ ניהו דמדאורייתא יש לומר דלא פקע חזקת א"א הרי יש ספק אם אולי סימנים דאורייתא ואף דעכ"פ הוה ספק תורה ומדאורייתא להחמיר אף רליכא חזקת איסור לשיטת רוב הפוסקים אבל זה דוקא כשיש ספק תורה לבד הוה לחומרא דהרי מדרבנן ודאי אסור ואף מה"ת אסור להרשב"א ודעימי' אבל כאן דמדרבנן ודאי פקע חזקת א"א ומותרת לגמרי ומה"ת הוה ספק יש להקל וכעין דכתב הר"ש פ"ב דמקוואות דכל שמן התורה טהור ומדרבנן טמא א"א לאוקמא על חזקה קמייתא דהחזקה קמייתא ודאי איתרע דמתחלה הי' טהור לגמרי ועכשי' עכ"פ מדרבנן טמא וה"ה כאן להיפך דמדרבנן ודאי פקע חזקת א"א א"כ אתרע החזקה לגמרי ואף סתם ספק תורה בכה"ג דרבנן התירו אפשר דגם הספק תורה מותר בכה"ג: אך יש לומר דלמ"ד סימנים דרבנן באמת הסי' כמאן דליתא ורק באבידה מחזירין מטעם דניחא לי' לבעל אבידה והוה כעין הפקר ב"ד דבכה"ג דמסתבר להם יכלו להפקיר ומכ"ש בליכא חזקת ממון וז"ב כשמש. ולדינא נראה לפענ"ד לסמוך על התירים של מעלתו דעכ"פ סי' אמצעי בגוף הוה ויש לסמוך על הח"ץ דהוה שאלה דיחיד ועל מוהר"ל מפראג וגם על המהרי"ט דבכל בגדי' ל"ש שאלה וגם על המבי"ט דבאותו דרך שהלך אם נמצא י"ל כנכ"ה ודו"ק ואם יסכים עוד גדול אחד הנני מצטרף ונמטי שיבא:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף