שואל ומשיב/ג/ב/קיד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png ב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה תליתאה חלק ב סימן קיד   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מה שהגיד לי היום קושיא בהא דס"ל לר' יוסי דחיישינן למיעוטא כמ"ש התוס' ביבמות (דף ס"ז ע"ב) וס"ל לר"י דטריפה שמלקה פסולה וא"כ יקשה לר' יוסי היאך משכחת לה מליקה וניחוש שמא מהמיעוט הוא דהם טריפות ונימא סמוך מיעוטא לחזקה. וא"ל כמ"ש המהרש"א דהמיעוט אינו מעין החזקה דאף ניקב הוושט אינו נבילה ע"ש בבכורות (דף כ' ע"ב ד"ה חלב פוטר) ולפי"ז במליקה דאף טריפה שמלקה פסולה א"כ שייך סמוך מיעוטא לחזקה. והשבתי בתכ"ד דזה אינו דהרי הש"ס אמר דאלת"ה לר"מ דחייש למיעוטא היכא אכלינן בשרא וכ"ת ה"נ פסח וקדשים מאי איכא למימר אלא היכא דאפשר אפשר היכא דלא אפשר מא"ל וע"כ היכא דלא אפשר לא אפשר וא"כ לא קשה מקדשים ולכאורה יש להשיב דהרי התוס' הקשו למה לא פריך מבשר תאוה וכתבו דמדאורייתא לא חייש רק מדרבנן ע"ש וא"כ אם נימא דסמוך מיעוטא לחזקה הן מן התורה גם בקדשים יש להחמיר. אך זה אינו דמלבד דיש לומר דלר' יוסי ודאי אינו רק מדרבנן ורק לר"מ יש לומר דהוא מן התורה ועיין בר"ן בתשובה הובא ביתה יוסף סי' קצ"א שכתב דר"י לא חייש למיעוטא. ובחידושי כתבתי דמדברי התוס' לא משמע כן. ואולי יש לחלק דמן התורה לא חיישינן למיעוטא רק מדרבנן. אמנם אף אם נימא דמה"ת חייש למיעוטא הרי אדרבה יקשה יותר מפסח וקדשים וצריך לומר דהיכא דלא אפשר לא אפשר וא"כ ה"ה לענין מליקה דל"ק.

והנה בלא"ה רציתי לומר דדוקא לענין שחיטה דבמקום נקב קשחיט שייך להקשות היכא אכילנא בשר אם א"א לבדוק אבל במליקה לא שייך זאת דהא אפשר לבדוק. ואמר לי שכן אמר בעצמו אבל דחה דהא אפשר שנקב בחוט השדרה אבל זה אינו דאכתי מצי לבדוק דאל"כ למה לא אמרו מחמת חוט השדרה. מיהו בלא"ה לא שייך לומר דלבדוק דשייך הקריבהו נא לפחתך כמ"ש רש"י בזבחים (דף ע"ד). ובזה רציתי לומר דלכך פריך מפסח וקדשים דבפסח וקדשים אי אפשר לבדוק ומצאתי בתוס' חולין דף כ"ח ד"ה אתא שכ"כ ונהניתי אבל מ"ש בתחלה הוא נכון ודו"ק שוב ראיתי שהתוס' לא כתבו משום הקריבהו נא לפחתיך רק משום דיהיה מום כשיבדיק ולפ"ז בעוף דל"ש משום מום דתמות וזכרות בבהמה ולא בעוף לא שייך זאת וא"כ שוב אפשר לבדוק. אך באמת דברי התוס' צריכין ביאור דלמה לא כתבו משום הקריבהו נא לפחתך.

אמנם נראה דמזה ראיה ברורה למ"ש בתשובה להקשות דהרי בסרכות הריאה נסתפק בשו"ת תשב"ץ (חלק א' סימן י') אי נהוג בקדשים ג"כ ואם נימא דנהוג שוב יקשה דהא צריך בדיקה וכתבתי דדוקא בדבר שאירע מקרה שצריך לבדוק הוא שכתב רש"י דשייך הקריבהו נא לפחתך אבל במה דצריך בכל בהמה לא שייך זאת וא"כ גם כאן להס"ד דלא אזלינן בתר רובא שוב הוה בכלל בהמה ול"ש הקריבהו וא"כ ה"ה לר' יוסי הדין כך בכל בהמה:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף