שואל ומשיב/ג/ב/כט
שואל ומשיב 
ג ב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אתחיל לרשום מה שנתחדש לי בספר המצות להרמב"ם בשנת תרכ"ו בליל שבועות שלמדנו במסבת לומדים. מצוה א' מה שנחלק הרמב"ם והרמב"ן אי נמנה מצות אנכי למצוה. כבר כתבתי בזה הרבה בהקדמת זהר הרקיע. וכעת אני אומר דלפי דעת הפוסקי' דב"נ אינו מוזהר על השיתוף א"כ אנכי ולא יהיה לך מצוה בפ"ע שמצוה שיאמין באלקים חיים ולא ישתף שום אמונה אחרת בזה וז"ש אנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה שמענו והיינו שזו המצוה הוא שלא להאמין רק באל חי. ובזה נראה לפענ"ד מה שהקשה הכוזרי והראב"ע במ"ש אנכי ד' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים ולמה לא אמר אשר בראתיך ולפמ"ש אתי שפיר דבא להורות שלא יאמין בשום דבר רק באלקים חי וזה נתברר בהוציאם ממצרי' אשר היה מלא טנופת ע"ז וגלולים והקב"ה הוציאם משם נתברר שאין לשתף שום כח ויכולת כביכול להקב"ה וע"כ נאסר עלינו שיתוף וז"ב ועיין מצוה ז' שאף לשבע בשיתוף אסור ודו"ק. מצוה ז' במה שנחלקו אי מצוה לשבע בו באמת עיין ברמב"ן שמביא גירסא אחרת בתמורה אם אינו לשבועת המצוה תנהו ענין לשבועה דחול ובמגלת אסתר האריך שלפנינו אין הגירסא כן ותמהני דלגירסת הרמב"ן היה לו לש"ס לשנויי שניהם בשבועת מצוה ואי לא כתיב בשמו תשבע ה"א דעכ"פ אינו מצוה לשבע בשמו רק רשות ולא מצוה וע"כ דבאמת היא מצוה וצ"ע. והנה שאלני אחד מהא דאמרו בגיטין דף ל"ה מה מי שנשבע באמת כך הרי דאסור לשבע אף באמת ומכ"ש דאינו מצוה והשבתי דלק"מ דשם שלא היה צורך כלל בשבועה זו בודאי אסור ועיין במגלת אסתר שבזה גם הרמב"ם מודה ודו"ק. מצוה ט' במ"ש ולא נצטותה זאת המצוה אלא לכמו המעמד המפורסם הגדול ההיא והיא תמיה גדולה דאטו אם הוא שלא במעמד המפורסם אינו מצוה לקדש ש"ש וחלילה לומר כן וגם בתחלה כתב סתם שנצטווינו לקדש שמו יתברך ומה גם בע"ז דודאי יהרג ואל יעבור והרבה דרכי' עלו לפני דשם לא היה רק אנדרטי ועיין תוס' בפסחי' דף נ"ג מ"ש בזה אבל כל זה אינו שוה בפשט. ורציתי לומר במ"ש לעיל מיניה ולא נתעהו לחשוב שכפרנו אע"פ שבלבנו מאמיני' בו ושם ג"כ ידע נבוכדנצר שהם יאמינו באלקי אמת ורק למען לא יבוזה בעיני ההמון צוה שישתחוו לצלם אף שידע בנפשו שלא יאמינו בצלם וע"ז הי' הצווי במעמד המפורסם הלז וגם זה אינו נכון דזה תלוי בעובד מיראה או מאהבה ועיין סנהדרין דף ס"ב וגם בזה נצטוינו אף שלא במעמד המפורסם הלז ואף דאמרו בע"ז דימוספטי ראתה שם הוא הי' טועה כן אבל ר"א לא חשב כן ועיין במדרש שפגע בהם ושאל אותם אם הם יהודי' וגם בזה אסור וע"כ צ"ע ולפענ"ד הכוונה שהרמב"ם חשב שמה שאמרה תורה ונקדשתי בתוך בני ישראל היא מהרמיזות שבתורה שמרמז על מה שיהיה בקצת עתים וכדרך שדרשו על פסוק בזדון דברו שקאי על לעתיד וז"ש ונקדשתי בתוך בני ישראל היינו בבני ישראל עצמם נתקדש שכול' השתחוו לצל' וחמ"ע הם קדשו השם בתוך רבבות בית ישראל אבל המצוה היא בכל אדם כנ"ל לחומר הנושא. מצוה י"ג ואלה שתי המצות לא יתחייבו הנשי' מפני אמרו יתעלה בסבת חיוב' למען תהיה תורת ד' בפיך ונשים אינם חייבות בת"ת צ"ע דבקידושין דף ל"ד אמרו דגמר תפילין מת"ת ופירש"י דאתקש לת"ת דכתיב ושננתם לבניך כתיב בתריה וקשרתם לאות ולמען תהיה תורת ד' בפיך דרשו בדף ל"ה דהוקשה כל התורה כולה לתפילין ע"ש וצע"ג דלדבריו מה פריך ונקיש תפילין למזוזה הא בתפילין כתיב למען תהיה תורת ד' בפיך ואיך נקיש למזוזה וגם מה דפריך ונקיש מזוזה לת"ת הוא תמוה לפ"ז וצ"ע בזה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |