שואל ומשיב/ג/א/תע

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png א

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה תליתאה חלק א סימן תע   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ראיתי בספר תפארת צבי חלק או"ח סי' ח' שכתב להגאון מוהר"י פיק ז"ל במ"ש המג"א סי' תקי"ט דברפוי שרי בשבת ואם אינו רפוי בשבת אסור וביו"ט שרי ומקורו מהתוספות ביצה דף כ"ב וע"ז הקשה מהא דאמרו בשבת דף מ"ז גבי מטה גללניתא דאמר רבא אנא כרשב"ג ס"ל דאמר אם היה רפוי מותר משמע דלת"ק אף רפוי אסור ומכ"ש באינו רפוי גם ביו"ט אסור והוא היפך דברי התוספות ונדחק שם בסופו ליישב והנה כבר כתבתי בזה בתשובה ואיני זוכר איה מקומו וגם אינו לפני כי עודני בקרית חוצות. אמנם לפענ"ד נראה כעת דבר חדש דהנה הטעם דבי"ט שרו נראה לפענ"ד לפי מה דאמרו ביבמות דף פ"ב רישא איסור לאו סיפא איסור כרת ולפ"ז יש לחלק דבאמת בתוקע בחוזק אסור אף ביו"ט כמבואר סי' תקי"ט שם וא"כ לכאורה יש לגזור באינו רפוי אטו תוקע בחוזק וא"כ בשבת אסור אבל ביו"ט דהוא איסור לאו לא גזרו ולפ"ז הרי רבא לשיטתו ביבמות דף קי"ט דאמר כל בדאורייתא לא שנא איסור לאו ולא שנא איסור כרת וא"כ רבא שפיר אמר אנא כרשב"ג ס"ל דלת"ק שוב אין לחלק בין לאו לכרת אבל אנן לא קי"ל כרבא בזה ולכך ביו"ט שרי. אמנם אף שהוא משוח בבשר הפלפול אבל אינו נכון מכמה טעמים חדא דכפי הנראה ביבמות דף קי"ט הגירסא רבה דהרי בדף פ"ב הוא רבה וע"ז פריך והא מר הוא דאמר כל בדאורייתא ופירש"י דף קי"ט א"כ רבה גרסינן ודברי הדגול מרבבה סי' נו"ן ביו"ד צ"ע כמ"ש בגליון שם הנדפס בלבוב וציינתי דברי המהרי"ק סי' ק"ע ותה"ד וגם לפמ"ש רש"י דדוקא בדבר דלא שייך הרחקה הוא דלא מפלגינן בין לאו לכרת הא בדבר דשייך הרחקה מחלקינן בין כרת ללאו ע"ש בדף קי"ט וכן קיימו וקבלו מהרי"ק ותה"ד הנ"ל ועיין מגיה במלמ"ל פ"א מיו"ט וא"כ כאן בהרחקה שייך לחלק בין לאו לכרת אף לרבא ועוד דגם תוקע בחוזק אינו איסור דאורייתא דהרי אין בנין וסתירה בכלים וא"כ לא שייך כל בדאורייתא. אמנם נראה דהנה התוספות בשבת שם ד"ה רשב"ג הקשו תימה הא אין בנין וסתירה בכלים ועוד היאך פליגי כולי האי דמר מחייב חטאת ומר פוטר ועוד קשה לר"י ברייתא כמאן. אמנם באמת רש"י כתב שם ד"ה חייב חטאת הוא גמרו ותחלתו ונמצא עושה כלי וחייב משום מכה בפטיש ולא משום בנין דאין בנין בכלים וא"כ ל"ק מה דהקשו מאין בנין וסתירה בכלים דהרי חייב משום מכה בפטיש ולפ"ז נראה לי מה דרשב"ג מתיר ברפוי הוא לפמ"ש רש"י לגבי קנה של סיידין דלכך פטור שאין זה גמרו שהרי צריך לחזור ולפרקו תמיד ולפ"ז יש לומר דכל שהוא רפוי לא שייך גמר כלי דהא פורק. אותו תמיד שהרי הוא רפוי וא"כ אינו גמר מלאכה והת"ק ס"ל דבאינו רפוי אסור שמא יתקע ואם תקע בחוזק הו"ל גמר מלאכה ולפ"ז מיושב היטב כל קושית התוספות דר"י ס"ל דאף בלא תקע בחוזק שייך מכה בפטיש ולכך חייב ומעתה לדידן דקי"ל דכל דלא תקע בחוזק מותר ולא שייך מכה בפטיש שוב אין בנין וסתירה בכלים וביו"ט שרי לגמרי אבל שם דפריך בנין מן הצד ניהו דליכא איסורא דאורייתא איסורא דרבנן מיהא איכא והיינו משום מכה בפטיש וזה דקרי ליה בנין מן הצד היינו ניהו דאינו עושה כלי גמור כל שאין תקוע בחוזק אבל עכ"פ מדרבנן הו"ל כמכה בפטיש ולכך הוכרח לומר דכרשב"ג ס"ל דברפוי מותר לגמרי אבל לרבנן מדרבנן עכ"פ מקרי מכה בפטיש וזה שם דס"ל דאסור משום מכה בפטיש אבל אנן דקי"ל דכל שאינו תקוע בחוזק אף באינו רפוי לא שייך מכה בפטיש רק מדרבנן אסור שוב ביו"ט לא גזרו. ובזה מיושב דר"י שפיר ס"ל חייב חטאת דהוא ס"ל דמטה של טרסיים שייך מכה בפטיש ומלבנות של מטה לא שייך מכה בפטיש ולכך אינו אלא אסור כל שאינו תקוע בחוזק ומכ"ש ברפוי וע"ז הוצרך לומר דכרשב"ג ס"ל דברפוי מותר לגמרי אבל לדידן כל שאינו רפוי אינו רק אסור לבד וא"כ ביו"ט שרי וז"ב ודו"ק היטב ועיין בש"ע סי' שי"ג ס"ו ובט"ז ומג"א ומ"ש בלבושי שרד בגליון שם ובאמת פשטת לשון הש"ס המחזיר מטה בשבת משמע דוקא שבת ולא ביו"ט:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף